324 מסר יוקןן װ כל יהודי העיר גורשו לחצר החזירים ׳ שם גם פגשתי את אשתי וילדי. את כל היהודים האלה העבירו בלילה לרכבת, הכניסו אותם לקרונות המוכנות ושלחו ם לטרבלינקה. כשהיינו 3 ק״מ מלוקוב הצלחתי לקפוץ מהרכבת׳ והלכתי למכונאי הרכבת שאצלו עבדתי קודם. שמו היה לטשקו והוא גר ליד פסי הרכבת. עמי היו עוד 2 יהודים: קםלברנר ויצחק אורלנסק. המכונאי לטשקו קבלנו בידידות וסדר אותנו בעבודת רכבת בעזרת המנהל הראשי של קו הרכבת׳ אדמיץ. לא הורשינו ללכת לעיר׳ גרנו בצריפים ליד פסי הרכבת. באותו זמן חיו ועבדו מספר מאות של יהודים במנסרה שליד הרכבת׳ ועוד מספר מאות יהודים עבדו בחברה הגרמנית רקמן שנמצאה באותו אזור.

אחרי 3 חדשים של שקט יחסי עלתה עלינו הגסטפו וכל היהודים שעבדו באזור׳ הועברו לשוק החזירים. שם פגשתי את אחי גודל גריצר׳ וסכמנו לקפוץ מהרכבת. בשוק ראיתי איך שאיטשה קרמיק מרעיל עצמו. ספרו לי שגם הולברג׳ חתנו של טנקולסקי׳ הרעיל את משפחתו ואת עצמו. משוק החזירים העבירו אותנו לרכבת וגירשו לצריפים. שם היינו צריכים לחכות לרכבת למזריטש׳ שהיתה צריכה להובילנו לטרבלינקה. לי ולאחי גודל לא היתה הסבלנות לחכות לרכבת וברחנו מהצריפים. עמנו ברח גם דוד פרידמן (בנו של מנדל לנדר). בחוזרנו ללוקוב׳ הסתתרנו בביתי׳ במרתף. שכנתי הפולניה׳ בשם טצ׳ולקובסקי׳ הביאה לנו אוכל וחדשות מן העיר. אחרי מספר ימים ספרה לנו השכנה״ שיצרו גיטו יהודי. עזבנו את המרתף ועברנו לגיטו. בימים הראשונים עבדנו בגידור הגיטו׳ אחרי כן עשינו עבודות רב־גוניות ביותר וחיינו בצרות גדולות׳ בלי תרבות ומבודדים מן העולם. בכל אופן התארגנו חיי גיטו עצמאיים. יהודים אםו מצות לטםח׳ מי שהיה לו מה למכור חי טוב׳ מי שלא היה לו — פשוט רעב. הדאגה היחידה בגיטו היתה: אוכל; התקוה היחידה — לעבור את המלחמה ולספר לעולם למה מסוגל עם המרצחים. * וכך נראה החיסוּל של גיטו לוקוב.

בבוקר השכם ׳ קמו ובאו את הגיטו וציוו על כל היהודים לצאת מבתיהם. הרוב הגדול יצא בעצמו ׳ היתר גורשו מהמחבואים השונים בכוח. הגורל לא פסח על משרד המשטרה. פקדו עליהם לשבת על האדמה ׳ הודו להם על שיתוף הפעולה עם הגיסטפו ׳ אחרי כן אמרו להם לשיר ״התקוה״ ושלחו אותם יחד עם יתר היהודים לרכבת ומשם לטרבלינקה י השוטר היהודי היחיד שהצליח לברוח מהגיטו היה ישראל פרנגלר • אני הייתי מוסתר על הגג בביתו של ברל טיקוצקי. שם נמצאו גם מרדכי רובק (דודי), חתנו ליבל גולדוסר ׳ בתו גודל רובק ועוד כמה יהודים. שמם איני זוכר. בלילה׳ אחרי ה״אקציה״ כשנעשה שקט ׳ ירדתי יחד עם דודנתי גודל רובק מהגג ויצאנו מהגיטו. מאחורי בית המטבחים פגשנו עוד יהודים: ישעיהו בקרמן ׳ לייביש ברן ׳ הירש הסנר ׳ נוטה קרמיק ׳ ליזר וישניה ׳ מסנו ק ועוד יהודים ׳ שאת שמם איני זוכר.