326 םםר לוקןןװ חברי מהבונקר הנך נורמן וחיים מאם הלכו לביקור לקגוצת יהודים שניה, מוםתרת בבונקר אחר ביער. בגלל השעה המאוחרת הם נשארו שם לישון. לפנות ביקי עלו על הבונקר רוצחי הא.ק. וזרקו לשם רמון שממנו נהרגו רבקה אלפישר עם בעלה וחײם פישביץ. האחרים בבוגקר יחד עם2 חברים, הצליחו לברוח. עמם היה גם בחור מצ׳לםק, קראו לו מיטק והוא הלך אחר כד עם הרוםים לרוםיה. * אנחנו עד כמה שיכולנו נלחמנו ברוצחים. ביער נמצאה משפחת םנדר רנדל. היא היתה מורכבת מ־6 אנשים. בחפשם אוכל הם פגשו פעם בשומר היער וםכמו אתו שהוא יםפק להם אוכל והם ישלמו לו טוב. הבטיחו לו שעוני זהב. השומר הלך להביא כביכול מצרכי מזון ו־2 אנשים מהמשפחה הלכו לחפש מזון במקום אחר. ובמקום אוכל הביא השומר את שודדי הא.ק. שהרגו את היהודים באופן ברוטלי, שנים מהמשפחה שהלכו, דוד רנדל ובן דוד מקוצק אברהם׳ חזרו וראו את החורבן. מהפולנים המקומיים נודע להם יוזם הרצח. הם הצליחו להגיע אלינו הודות לזה שהאכרים אמרו להם איפה נמצאים יהודים ביער. הם םפרו לנו על הרצח והחלטנו לנקום כך שכל האזור ירעד מאתנו ושלא יחשבו שדמנו הפקר. באותו שבוע נכנסו לביתו של שומר היער חברינו הנך נורמן, ױסף ליזר וישניה, ראובן ויםבוים (בובניקר), יחיאל הנטשטוק וליבל ברונשטין וירו בו ובבנו. הם גם אםפו את השכנים והודיעו להם שזוהי פעולת נקמה לרצח משפחת רנדל,
קבוצה של צעירי לוקוב נפגשה בפולנים מזוינים, שהציגו עצמם ככלוחמים בגרמנים. הפולנים הציעו ליהודים אחוד כדי ללחום יחד בגרמנים. הנערים היהודײם התמימים האמינו וקבלו את ההצעה. בלילה, כשהצעירים ישנו רצחו אותם הפולנים. רק2 מהם ראובן ויםבוים ונוטה קרסיק, הצליחו להמלט. מהנרצחים זוכר אני את השמות: יחיאל הנטשטוק, ארליד. מםפר חודשים לפני השחרור קנינו דברי אוכל אצל הפולני מוכניאק, שגר בגלינקות בדרך ללוזי• הוא היה גנן. פעם אמר לנו שהיה אצלו נער בן13 ממשפחת פרנגלר שביקש להתקשר עמנו. למחרת בשעה קבועה מצאנו את הנער, היה זה אהרלה בנו של דוד פרנגלר, הנער םיפר לנו שכל משפחת פרנגלר,13 איש, מסתתרים בבית מלאכה ללבנים של אשה ״פולקםדויטש״ בשם םטניסלבה והם בםכנת חײם, כי בשכנותם גר הפולני ״ױז׳ק מנקה הארובות״ שהנו משתף פעולה עם הגיםטפו. ויוז׳ק זה מאײם שהוא ימםור את המשפהה. התיעצנו בינינו והחלטנו שלקחת המשפחה ליער בלתי אפשרי בגלל הילדים הקטנים, שישנם בה. והה־ד היא לסלק את יח׳ק, שיש לו על מצפונו פשעים נגד יהודים, למחרת הלכני אליו5 אנשים: אני, ראובן ױםבוים, נוטה קרסיק, יוסף ליזר וישניה ודוד רנדלר. הדרך היתה מסוכנת, כי הײנו צריכים לעבור את תחנת החשמל׳ את פםי הרכבת של דמבלין, כדי לצאת לדרך ז׳לכוב—סטונן. בקושי רב מצאנו את בית ״יח׳ק מנקה הארובות״.