ספר יוקאװ 47 החמישי, לפניה באים קוריב (קורב)220 גילדים, קרשניק 190, רדזין 150׳ ולװרטוב 130. שנים לאחרי כן גדל מספר תושבי לוקוב על הערים הנ״ל. מענין ששדלץ (עיר חדשה יחסית) הנה מן האחרונות ברשימה עם50 גילדים. לוקוב היתה אז ױתר חשובה מקהילות כמו שדלץ ואחרות, לכן אפשר לקבל את ההנחה שלוקוב היתה בעלת חשיבות בגליל לובלין. יחסים עם קהילות אחרות הקהילות נהגו לקײם יחםים ביניהן. ביחוד קהילות מאותו גליל, כי ידוע לנו שהױ הרבה בעױת פוליטױת וכלכלױת משותפות. לפעמים הױ יחםים אלה מתוחים בגלל בעױת כםף; הקהילות הגדולות רצו לשלוט על הקטנות כדי להכריחן לשלם מם הגולגולת ומיםים אחרים. כך שקהילות קטנות הױ פעמים רבות סובלות הפסדים כלכלײם. שיטת המיסים וה״מתנות״ השכיחות שהװעד המרכזי— ועד4 הארצות— װעדי הגלילות הױ צריכים לתת לפקידים השונים, מצצו את לשד העצמות. הקהילות היו תמיד בחובות מעל לראש, לכן השתדלה כל קהילה לקבל הגמוניה על קהילות חלשות בםביבותיה. אלה היו ישובים יהודײם וכפרים, שלא יכלו לקײם מנגנון קהילה עצמי והױ בפקוח הקהילה השכנה. מסיבה זו הױ הרבה חכוכים װעד4 הארצות ובית הדין הרבני שהיה קײם לידו היו צריכים לעםוק בםכםוכים אלה.
סכסוך כזה היה לקהילת לוקוב עם קהילה שכנה, מזריטש. מזריטש (שהשתחררה מהאפורטופסות של טנקטין, מקום מושב ועד הגליל) לא היתה שבעת רצון מזה והשתדלה להשתלט על קר,ילות אחרות. בעית הסכסוך בין מזריטש ללוקוב היתה בעלות על הישובים היהודײם בכפרים: קנקלוניצה, ברזויצד״ זקװלד״ רוסקװלציה, ליםניק ודומברװד,. הםכסוך נמשך שנים ולא הגיע לשום פתרון, עד שמנהיגי שני הצדדים נםגשו בברזויצה לשיחות ״שלום״ ובראש חודש א׳ תקי״ט (1759) הגיעו להםכם הבאז 1) ההכנסות מן החתונות, בריתות, דיני תורה ומיסי גולגולת שײכות ל־2 הקהילות, כלומר: שנה למזריטש ושנה ללוקוב. באותה שנה שההכנםות שײכות למזריטש, תקבל קהילת לוקוב הטבה (לא מוזכר איזו הטבה וכמה), ובאותה שנה שההכנםות יהױ ללוקוב תקבל מזריטש הטבה מלוקוב בגובה של דוקט (אולי אותו תשלום חל גם על מזריטש), ״כך יתנר,גו עד ביאת משיחנו במהרה בימינו״. 2) בראש השנה ובױם כפור חײבים יהודי אותם מקומות לנסוע למזריטש. 3) את האתרוגים יקנו באותה קהילר. אליה הם שײכים אותה שנה. 4) לקבר ישראל יובאו במזריטש. 5) אם תטיל אחת מ־2 הקהילות חרם על מישר.ו מן הישובים הנ״ל, חײבת הקהילה השניה גם היא לד,כניסו לחרם.׳■ רבני לוקוב הראשון, הידוע לנו כרב בלוקוב (כנראה לא היה הראשון, כי לוקוב, כםי שתארנו, היתד, קד,ילה עתיקד,) ד,יה ר׳ יואל סירקש הידוע (שם משפחתו היה יפד״ אך קראו לו