48 ססר לוקןן װ לפי ש ם אמו. םירקה. שהית ה כנרא ה אש ת חיל ) ױת ר בש ם ב״ ח ע ל ש ם יצירת ו ״בי ת חדש״ ר׳ יוא ל םירק ש נול ד בלובלי ן ב־1561. אב ױ ר׳ שמוא ל יפה. הי ה תלמי ד חכ ם ידו ע ותושב לובלי ן חשוב. הו א עס ק במםח ר א ך אשת ו סירק ה הית ה אש ת החי ל בחנו ת בעו ד הוא יש ב ע ל התור ה והעבודה. הב״ח נחש ב בצד ק לאח ד מםמכויו ת ההלכה. פםקי ם של ו מקובלי ם ה ױ בכ ל תפוצו ת ישראל. אלי ו שלח ו רבני ם וקהילו ת שאלו ת וציפ ו לדעת ו המוםמכת. תשובותי ו ב־2 כרכים (שו״ ת ב״ ח הישני ת ושו״ ת בי ת חדש) ה ם אוצ ר לדבר י ימ י יהדו ת פולין. היםטורױנים יהודײ ם מוצאי ם בםפרי ם אל ה של ל ידיעו ת ע ל הנעש ה בפולין׳ יחם י שכנים, ועד ארב ע הארצו ת וכדומה. בשו״ת־' של ו נמצא ת תשוב ה הקשור ה בדי ן תור ה בי ן יורשי ם מלוקוב. בגל ל הענין שבתשוב ה נצט ט א ת הדי ן תורד.: ראוב ן ד ר בבי ת חמ ױ חמ ש שנים. של ש שני ם היה ד ר בחײ ו וב׳ שני ם אחר י מיתתו. והיורשי ם תובעי ם אות ו שיצ א מרשותם, וראוב ן הוציא שט ר מתנאי ם שנעש ה בע ת שידוכי ן שז״ ל (שז ו לשונו) וא ם ידו ר הזו ג בק״ ק (קהילה קדושה) לוקוב, אז י ית ן מהרר״ י דיר ה לזו ג בבית ו עש ר שני ם וכו׳. כ ל הנ״ ל קבלו עליה ם הצדדי ם הנ״ ל לאש ר ולקײ ם בק״ ם (בקני ן םודר) בח״ ח (בחר ם חמור) ובשד״ א (בשבועה דאוריתא) ובקנ ם והױרשי ם משיבי ם שט ר ז ה כב ר נמח ל שיעבוד ו ובט ל מי ד לאחר החופ ה ואי ן ל ך שו ם זכו ת ע״י...״ הב״ח מגי ע למסקנה, שהחת ן חײ ב לצא ת א ת הדירה.

לא היתה בעיה רבנית שהוא לא העיר עליה. כן כתב הגהות לש״ם, ולרא״ש (רבנו אשר) ואחרים. הוא כתב אף פירוש למגילת רות, פירוש לקבלד״״משיב נפש״ ופירוש על הסדור לפי הקבלה. ר׳ יואל סירק ש התנג ד לפילוםופיה אותה ראה כאפיקורמות, אך כנגד ה היה חסיד גדול של הקבלה המיסטית. גישתו לחינוך היתה כמעט מודרנית. הוא דרש הילדים ילמדו תנ״ך, לשון קודש, דקדוק וחשבון: הוא לא הסכים עם הגישה שילדים יתחילו ללמוד גמרא וױר ה דעה. הוא רצה שהילד לפני למדו גמרד״ יעמוד בבחינה של 3 תלמידי חכמים ואלה יקבעו אם הוא מסוגל ללמוד גמרא. וכן דרש שאותו נער שעד גיל 14 לא יגיע לתוצאות משביעות רצון בגמרא יעבור ללמוד מקצוע או ימסר להױת משרת לסוחר, כלומר ילמד מסחר. זאת היתה גישה נועזת לבעיות החינוך בזמנו.

מתי הגיע הב״ח ללוקוב לצערנו אין בידינו תאריכים מדויקים. אנו יכולים רק לשער. אפשר להפיק מהשאלה שלוקוב שאל את המהר״ם מלובלין בענין בית הכנסת השרוף, מתי נשרף בית הכנסת ן תשובת המהר״ם היא בלי תאריך. קשה לתאר שהשריפה היתה בימיו האחרונים של המהר״ם, כי המהר״ם נפטר ב־1616, כלומר שב״ח היה בן 55, והיה בפולין ולא מתקבל על הדעת שיהודי לוקוב לא ישאלו אותו בענין אם היה פעם רבם? חייבים לכן לקבל שזה קרה לפני שהב״ח היה רב של לוקוב, או שזה קרה כשהמהר״ם היה לראשונה בלובלין ב־1585—87 (משם נקרא לקרקוב וב־1613 חזר ללובלין). לכן אפשר להניח שב״ח היה רב בלוקוב בשנים 1585—1587 וכרב צעיר שולח את השאלה למהר״ם, או שב״ח היה רב מיד אחרי המקרה. אנו יודעים שהב״ח היה רב