סםר לוקןןוו 49 במספר קהילות וכפי הנראה הױ לוקוב ופרחנה מקומות ראשונים להױתו רב. מלוקוב או מפרוזנה הוא עבר לקהילות גדולות בזמן ההוא במו לובומיל. מזריטש, שירלוב ובלז. הוא ישב מםפר שנים באותן ערים וכמקובל לא בלי מחלוקות. ב־1601 הוא הופך רב בקהילה הליטאית הגדולה בריסק (המרכז היהודי החשוב בליטא בזמן ההוא) במקום ר׳ פײביש שהופך לרבה של קרקוב. כשר׳ פייביש נפטר מוזמן הב״ח לקבל את כםא הרבנות בקרקוב. ושם הוא משמש רב עד פטירתו ב־1640 (ת׳). הב״ח היה בעל חשיבות בכנסים של ועד ארבע הארצות. בשנת של״א (1611) כשהרבנות היתה חלוקה בדעתה בענין גט שראש ישיבת למברג ר׳ יהושע װאלך (ידוע כ״פני יהושע״) סדר והמהר״ם פסל, הב״ח עמד יחד עם רוב הרבנים לצדו של ״םני יהושע״ והעיז להתקיף את המהר״ם המבוגר ממנו בהרבה שנים. הרב יעקב נ<

אין אנו ױדעים בודאות מי הוא היד״ אולם העובדה שהיה מחותן של המהר״ם מלובלין מראה שהיה רב חשוב וידוע וממשפחה חשובה. כן ידועה לנו שאלה שהוא ובית דינו העבירו למהר״ם׳ שהיה רב בלוקוב. מתשובתו י< רואים אנו שהמהר״ם מאד כבדו. הוא נפטר בשס״ט (1609}.י< המהר״ם מזכירו כיאקב וכמו כן הוא כותב שם העיר לוקאב. גם הפעם חםרים תאריכים׳ אך כפי הנראה השתדכו שני הרבנים עוד קודם לכן, כי בשם״ט היה המהר״ם בקרקוב. יתכן שהקשר המשפחתי נוצר כשהמהר״ם היה בלובלין בשנים1587—1585. הױת והוא מכונה אב״ד של לוקוב׳ הרי יש לקבל שזאת היתה רבנותו האחרונה ושהוא מת שם. כן ברור שהיה רב אחרי הב״ח, יתכן ומיד אחרױ, אך קשה להוכיח. הרב צבי הירש נפטר כ״ב בתמוז שפ״ו (1626).״< כנראה היה אחרי ר׳ יעקב הנ״ל. רבנים נהגו להחליף מקומות רבנות כל כמה שנים, אולם הדבר לא היה חוק. לפעמים לא רצו הרבנים להחליף רבנותם בהױתם שבעי רצון מאנשי העיר ומםיבות אחרות. הרב צבי הירש היה בעל יחום גדול. אבױ רבי פישל היה רבה של בריםק, מקום הרבנות הגדול בױתר בליטא. הוא עצמו היה חתנו של ר׳ שלמה לוריא (הידוע כמהרש״ל). ר׳ פישל נפטר בירושלים בשנת שמ״ט (1589).<׳ ברור שלוקוב נחשבה כרבנות חשובה, כי יחום כזה כמו של ר׳ צבי הירש אפשר לו קבלת רבנות חשובה הרב אפריס פישל נפטר בתי״ג (1653).*<27 שנים בין מות שני הרבנים הנ״ל, זה אומר שביניהם היה רב אחר ואולי יותר מרב אחד•