ספר יוקא װ 47 החמישי, לפני ה באים קוריב (קורב) 220 גילדים, קרשניק 190, רדזין 150׳ ולװרטוב 130. שנים לאחר יכן גדל מספר תושבי לוקוב על הערים הנ״ל. מענין ששדלץ (עיר חדשה יחסית) הנה מן האחרונות ברשימה עם 50 גילדים. לוקוב היתה אז יותר חשובה מקהילות כמו שדלץ ואחרות, לכן אפשר לקבל את ההנחה שלוקוב היתה בעלת חשיבות בגליל לובלין. יחסים עם קהילות אחרות הקהילות נהגו לקײם יחסים ביניהן. ביחוד קהילות מאותו גליל, כי ידוע לנו שהױ הרבה בעױת פוליטױת וכלכלױת משותפות. לפעמים הױ יחסים אלה מתוחים בגלל בעױת כסף; הקהילות הגדולות רצו לשלוט על הקטנות כדי להכריחן לשלם מס הגולגולת ומסים אחרים. כך שקהילות קטנות הױ פעמים רבות סובלות הפסדים כלכלײם. שיטת המיסים וה״מתנות״ השכיחות שהװעד המרכזי — ועד 4 הארצות — װעד הגלילות הױ צריכים לתת לפקידים השונים, מצצו את לשד העצמות. הקהילות היו תמיד בחובות מעל לראש, לכן השתדלה כל קהילה לקבל הגמוניה על קהילות חלשות בסביבותיה. אלה היו ישובים יהודײם וכפרים, שלא יכלו לקײם מנגנון קהילה עצמי והױ בפיקוח הקהילה השכנה. מסיבה זו הױ הרבה חכוכים װעד 4 הארצות ובית הדין הרבני שהיה קײם לידו היו צריכים לעסוק בסכסוכים אלה.
סכסוך כזה היה לקהילת לוקוב עם קהילה שכנה, מזריטש. מזריטש (שהשתחררה מהאפורטופסות של טנקטין, מקום מושב ועד הגליל) לא היתה שבעת רצון מזה והשתדלה להשתלט על קרילות אחרות. בעית הסכסוך בין מזריטש ללוקוב היתה בעלות על הישובים היהודײם בכפרים: קנקלוניצה, ברזויצדז״זקװלד״רוסקװלציה, ליםניק ודומברװד,. הסכסוך נמשך שנים ולא הגיע לשום פתרון, עד שמנהיגי שני הצדדים נםגשו בברזויצה לשיחות ״שלום״ ובראש חודש א׳ תקי״ט (1759) הגיעו להסכם הבא: 1) ההכנסות מן החתונות, בריתות, דיני תורה ומיסי גולגולת שײכות ל־2 הקהילות, כלומר: שנה למזריטש ושנה ללוקוב. באותה שנה שההכנסות שײכות למזריטש, תקבל קהילת לוקוב הטבה (לא מוזכר איזו הטבה וכמה), ובאותה שנה שההכנסות יהױ ללוקוב תקבל מזריטש הטבה מלוקוב בגובה של דוקאט (אולי אותו תשלום חל גם על מזריטש), ״כך יתנר,גו עד ביאת משיחנו במהרה בימינו״. 2) בראש השנה ובױם כפור חײבים יהודי אותם מקומות לנסוע למזריטש. 3) את האתרוגים יקנו באותה קהילר. אליה הם שײכים אותה שנה. 4) לקבר ישראל יובאו במזריטש. 5) אם תטיל אחת מ־2 הקהילות חרם על מישר. ומן הישובים הנ״ל, חײבת הקהילה השניה גם היא לד,כניסו לחרם.׳ ■ רבני לוקוב הראשון, הידוע לנו כרב בלוקוב (כנראה לא היה הראשון, כי לוקוב, כםי שתארנו, היתד, קד,ילה עתיקד,) ד,יה ר׳ יואל סירקש הידוע (שם משפחתו היה יפד״אך קראו לו