לא היתה בעיה רבנית שהוא לא העיר עליה. כן כתב הגהות לש״ם, ולרא״ש (רבנו אשר) ואחרים. הוא כתב אף פירוש למגילת רות, פירוש לקבלד״ ״משיב נפש״ ופירוש על הםדור לפי הקבלה. ר׳ יואל םירקש התנגד לפילוםופיה אותה ראה כאפיקורםות, אך כנגדה היה חסיד גדול של הקבלה המיסטית. גישתו לחינוך היתה כמעט מודרנית. הוא דרש הילדים ילמדו תנ״ך, לשון קודש, דקדוק וחשבון: הוא לא הםכים עם הגישה שילדים יתחילו ללמוד גמרה וױרה דעה. הוא רצה שהילד לפני לומדו גמרד״ יעמוד בבחינה של3 תלמידי חכמים ואלה יקבעו אם הוא מםוגל ללמוד גמרה. וכן דרש שאותו נער שעד גיל14 לא יגיע לתוצאות משביעות רצון בגמרא יעבור ללמוד מקצוע או ימסר להױת משרת לסוחר, כלומר ילמד מסחר. זאת היתה גישה נועזת לבעױת החינוך בזמנו.

מתי הגיע הב״ח ללוקובי לצערנו אין בידינו תאריכים מדויקים. אנו יכולים רק לשער. אפשר להםיק מהשאלה שלוקוב שאלה את המהר״ם מלובלין בענין בית הכנסת השרוף, מתי נשרף בית הכנםתן תשובת המהר״ם היא בלי תאריך. קשה לתאר שהשריפה היתה בימױ האחרונים של המהר״ם, כי המהר״ם נפטר ב־1616, כלומר שב״ח היה בן 55, והיה בפולין ולא מתקבל על הדעת שיהודי לוקוב לא ישאלו אותו בענין אם היה פעם רבם? חײבים לכן לקבל שזה קרה לפני שהב״ח היה רבה של לוקוב, או שזה קרה כשהמהר״ם היה לראשונה בלובלין ב־87—1585 (משם נקרא לקרקוב וב־1613 חזר ללובלין). לכן אפשר להניח שב״ח היה רב בלוקוב בשנים 1587—1585 וכרב צעיר שולח את השאלה למהר״ם, או שב״ח היה רב מיד אחרי המקרה. אנו יודעים שהב״ח היה רב