משה צוקרמן ״שיר העמק״ שני מחנות הרכוז הראשונים בצרפת הוקמו ב־1941. הם ומצאו בפיטיביה ובבון לה־רולנד. ב־14 למאי1941 הוכנםו לשם התושבים הראשונים. אפילו אלה שממשלת הםנציה לקחה מהם את אזרחותם הפולנית. האםירים במחנות אלו התארגנו. כך׳ למשל, במחנה פטיביה׳ מקום המצאי אז, הוקם ועד־עזרה שמתפקידו היה לעזור לחברים נצרכים. מהחבילות אותן קבלנו מהחוץ, הועבר חלק לװעד העזרה כן הוקמה במחנה ועדת תרבות. ועדת התרבות ארגנה הרצאות וערבי קריאה. היה פעיל גם אולם קריאה. ועדת התרבות הקימה חוג דרמתי, שהציג הצגות תיאטרון בײדיש, כמו1 ״בײנאכט אויפן אלטן מארק״ (בלילה בשוק הישן) לפרץ, ״טוביה דער מילכיקער״ (טוביה החלבן) לשלום עליכם. היתה דרושה לאחד התפקידים אשה, וכמובן הוגנבה פנימה אשה לתפקיד. כן הוקמה תזמורת בניצוחו של מנצח מומחה. במחנה הוקמה קנטינה, בה נמכרו כל מיני דברים קטנים. מענין שבמחנה פיטיביה נמצאו אמנים שפםלו דמוױת ועטים עם הכתובת ״פיטיביה 15.5.41״ כ״מזכרת״ לקרובים! הנשים והילדים בחוץ. חוץ מזה היה פעיל מועדון םפורט לנוער, מחלקת גננות שעםקה בנטיעות ובגידול צמחים שונים בשטח המחנה— אולי עם כװנה שקטה של הכשרה, כדי לעלות פעם לארץ ישראל. קבוצה של רופאים יהודיים ארגנה עזרה רפואית. היה חײט, םנדלר, םפר ועוד בעלי מלאכה דומים.
Original scan
Book text
Passage 1normalized OCR · source chars 0-1281
passage_b5e5ae778f818cf2143820f0
Passage 2normalized OCR · source chars 1283-2078
במחנה פיטיביה הױ מאורגנות קבוצות מכל הכיװנים, צױנים, בונדיםטים וקומוניםטים. במחנה פיטביה, נוצרו גם שירים מױחדים ששקפו את חײנו. פעם הובא אלינו יהודי מארץ ישראל עם פםפורט אנגלי. כולם רצו לראותו כדי לקבל פריםת שלום מארץ החלומות. היהודי םיפר לנו על חײ החלוצים בקיבוצים, על אודות הכרמל, הגליל ועמק יזרעאל, אחר כך הוא שר לנו את ״שיר העמק״ והשיר הפך להימנון, םמל לאמונה ותקוד״ לא רק אצל בעלי הדעה הצױנית, אלא גם בחוגים השמאלײם. באותו זמן הובאו למחנה הנשים הנוצריות הראשונות, צרפתױת, בגלל ה״חטא״ של םולידרױת עם היהודים, הן ענדו טלאי צהוב ובנוםף לזה םרט; ״ידיד היהודים״. מםפר נשים צרפתױת מאלו האזינו ל״שיר העמק״ וכשנודע להן מהות ומקור השיר, הן נכנסו להתלהבות וקראו קריאות לכבוד העם היהודי. 526
passage_1cf03ba51a082badc3129f1b