80 ספר לוקא װ לשלם למלמדי תינוקות של בית רבנן אלה ולא פעם התקיימו ישיבות סוערות של גבאים בבית סבא שלי, שבדרך כלל הפרוטה לא היתה מצויה בכיסם, אבל התלמוד־תורה התקיים תמיד והמלמדים אף פעם לא הכריזו שביתה על הלנת שכרם. ״וכולם היו נזהרים בבני עניים שמהם תצא תורה. ב״חוק״, בית מדרש ע״ש חוק לישראל, שלמדו שמה מדי יום־ביומו, התקיימה הישיבה העירונית, שמה למדו כבר התלמידים מכל חוגי התושבים, גם אלה שגמרו את התלמוד־ תורה ובין אלה שהיו בעלי אמצעים ולמדו מקודם אצל מלמדים פרטיים, דרך המלמדים, ר׳ װעלװיל ור׳ בן־ציון ועוד, שלימדו בישיבה זו, עברו כל הנוער העירוני ואת דרך לימודיהם הראשונה עוצבה במקום זה. המנהיג הרוחני ורוח החיים של הישיבה היה ר׳ גציל למפיטר (מנישעם) שהטיל את מרותו על כולנו. מקום מיוחד תפסה בעירנו החברה קדישא. האנשים הנכבדים ביותר היו חברים בחברה זו, והכבוד הגדול ביותר היה להיבחר כפרנס השנה בה. וזוכרני התכונה המיוחדת לקראת הסעודה השנתית שהתקיימה בז׳ אדר, אחרי יום הצום של חברי החברה הזו, ובסעודה זו, שהתפרסמה באותם הימים כסעודת שלמה המלך בשעתו, התקיימו הבחירות לגבאים ופרנסים של החברה קדישא לשנה שלמה ורבים היו המאבקים לקראת בחירה מכובדת זו.

התקיימו בעירנו גם חברות ביקור חולים ולחם לעניים שאספו תרומות בצורות שונות וכן התנדבו לפעילות בשטחים אלה. וכמובן מלבד החברות ה״רשמיות״ הללו, לבבות היהודים היו תמיד פתוחים לעזור לזולת ולא היה איש שהרגיש את עצמו בודד בעת שמחתו או ח״ו צרתו, כל העיר היתה כמשפחה אחת ושותפה בשמחתו או ח״ו צרת תושבי העיר. ג. אגודת ישראל בתקופת הסער והדחף בשורות קודמות תיארתי את לוקוב כעיר שלוה, היושבת על מי מנוחות והשלמה עם אלקיה, אכן היא היתה כזו עד לפני 70—60 שנה (כפי ששמעתי מפי סבא ז״ל), אבל ידוע כי מאות ה התקופה התחילו סערות רעיוניות חזקות לפקוד את שלות העיר וזעזעו את יסודותיה כפי שזה קרה לבית ישראל בכל ערי פולין. העוני והמחסור היו גדולים, הנוגשים מטעם מלכות הרשע של הצאר הרוסי היו קשים ומה טלא כי רבים מבני הנוער נתפסו לרעיונות הסוציאליסטיים והשמאלניים השונים.

התנועה הלאומית־הצױנית גם התפשטה בחלק מהנוער שנתפסו לגינוני פעולות תנועות הנוער שהױ אז באופנה וכך עזבו רבים מבני־עירנו את םפסלי בית המדרש וגם עזבו את דרכי חײ הוריהם שהיו מבוםםים על חיי תורה ומצװת והתמסרו בלהט נעוריהם לאידיאלים השונים שחדרו אז לרחוב היהודי ועל כל אלה הקורא ימצא הרבה חומר בםפר זה. ברצוני לצײן פה, כאחד שנולדתי וגדלתי בעיר לוקוב וחײתי בה כל התקופה שבין שתי מלחמות העולם ובשנים האחרונות לפני מלחמת העולם השניה, גם הײתי פעיל בה (למרות שהײתי צעיר מאד)׳ שלמרות הכל נשארה לוקוב עיר שרוב האוכלוסיה היהודית נשארה דתית וממשיכה בדרך אבותיהם.