80 ספר לוקאװ לשלם למלמדי תינוקות של בית רבן אלה ולא פעם התקײמו ישיבות סוערות של גבאים בבית סבא שלי, שבדרך כלל הפרוטה לא היתה מצויה בכיםם, אבל התלמוד־תורה התקײם תמיד והמלמדים אף פעם לא הכריזו שביתה על הלנת שכרם.״ וכולם הױ נזהרים בבני ענײם שמהם תצא תורה. ב״חוק״, בית מדרש ע״ש חוק לישראל, שלמדו שמה מדי יום־ביומו, התקײמה הישיבה העירונית, שמה למדו כבר התלמידים מכל חוגי התושבים, גם אלה שגמרו את התלמוד־ תורה ובין אלה שהױ בעלי אמצעים ולמדו מקודם אצל מלמדים טרטײם, דרך המלמדים, ר׳ װעלװיל ור׳ בן־ציון ועוד, שלימדו בישיבה זו, עברו כל הנוער העירוני ואת דרך לימודיהם הראשונה עוצבה במקום זה. המנהיג הרוחני ורוח החײם של הישיבה היה ר׳ גציל למפיטר (מנישעם) שהטיל את מרותו על כולנו. מקום מיוחד תפםה בעירנו החברה קדישא. האנשים הנכבדים ביותר היו חברים בחברה זו, והכבוד הגדול בױתר היה להיבחר כפרנם השנה בה. וזוכרני התכונה המױחדת לקראת הםעודה השנתית שהתקײמה בז׳ אדר, אחרי ױם הצום של חברי החברה הזו, ובסעודה זו, שהתפרםמה באותם הימים כםעודת שלמה המלך בשעתו, התקײמו הבחירות לגבאים ופרנםים של החברה קדישא לשנה שלמה ורבים היו המאבקים לקראת בחירה מכובדת זו.
התקײמו בעירנו גם חברות ביקור חולים ולחם לענײם שאםפו תרומות בצורות שונות וכן התנדבו לפעילות בשטחים אלה. וכמובן מלבד החברות ה״רשמױת״ הללו, לבבות היהודים היו תמיד פתוחים לעזור לזולת ולא היה איש שהרגיש את עצמו בודד בעת שמחתו או ח״ו צרתו, כל העײרה היתה כמשפחה אחת ושותפה בשמחת או ח״ו צרת תושבי העיר. ג. אגודת ישראל בתקופת הסער והדחף בשורות קודמות תיארתי את לוקוב כעיר שלװה, היושבת על מי מנוחות והשלמה עם אלקיה, אכן היא היתה כזו עד לפני70—60 שנה (כפי ששמעתי מפי םבא ז״ל), אבל ידוע כי מאותה התקופה התחילו םערות רעיוניות חזקות לפקוד את שלװת העײרה וזעזעו את יםודותיה כפי שזה קרה לבית ישראל בכל ערי פולין. העוני והמחסור היו גדולים, הנוגשים מטעם מלכות הרשע של הצאר הרוםי היו קשים ומה טלא כי רבים מבני הנוער נתפסו לרעױנות הםוציאליסטײם והשמאלנײם השונים.
התנועה הלאומית־הצױנית גם התפשטה בחלק מהנוער שנתפםו לגינוני פעולות תנועות הנוער שהױ אז באופנה וכך עזבו רבים מבני־עירנו את םפסלי בית המדרש וגם עזבו את דרכי חײ הוריהם שהיו מבוםםים על חיי תורה ומצװת והתמסרו בלהט נעוריהם לאידיאלים השונים שחדרו אז לרחוב היהודי ועל כל אלה הקורא ימצא הרבה חומר בםפר זה. ברצוני לצײן פה, כאחד שנולדתי וגדלתי בעיר לוקוב וחײתי בה כל התקופה שבין שתי מלחמות העולם ובשנים האחרונות לפני מלחמת העולם השניה, גם הײתי פעיל בה (למרות שהײתי צעיר מאד)׳ שלמרות הכל נשארה לוקוב עיר שרוב האוכלוסיה היהודית נשארה דתית וממשיכה בדרך אבותיהם.