Passage 1normalized OCR · source chars 0-659
82 םפר לוקאװ לעולם לא אשכח את התמונה של אותו הערב איך שמאות תושבי המקום, ביניהם ראשי הצבור׳ חםידים ואנשי מעשה׳ אנשי עמל ועבודה׳ נוער מכל החוגים— עמלו שעות רבות להצלת נפשות׳ פנוי ההריםות וכיבוי הדליקות שהױ בעיקר בםביבת ביהכנ״ם הגדול (שול־הוף). ואז׳ בערב זה׳ יצאו כמעט כל תושבי העיר לכפרים מםביב׳ מפחד הפצצות נוםפות. עם תום הקרבות כמעט כולם חזרו לקראת שנות הםבל וההשמדה. כותב השורות הללו לא ראה ױתר את עירנו היקרה והחביבה מאז אותו ערב. דרך תלאות וחתחתים עבר בימי המלחמה עד הגיעו בעצם הימים הקשים והמרים בתש״ב (1942) לארצנו ומולדתנו הקדושה. בית־ספר של ,.בית־יעקב״ בלוקוב
passage_82a11a1ba8fbd2e75f3406b4