יחיאל רוזנבלום לוקוב היהודית כשנסעתי לארץ ישראל בראשית שנות השלשים, חגגה לוקוב את 700 שנות קיומה. לוקוב, שהיא אחת הערים העתיקות בפולין, הוקמה ב־1230. כבר בשנים הראשונות נמצאו בה מספר יהודים ומספר שנים אחרי כן נמצאה בה הקהילה היהודית, מאחר וידוע שעם שריפת לוקוב זמן קצר אחרי כן (בהתנפלות הטטרים) נשרף גם בית הכנסת הקטן. לא ידוע לי על תעודות מחיי היהודים מתקופה מאוחרת יותר בלוקוב — מהמאה ה־14 עד המאה ה־19 — אבל מתוך מספרים ותאריכים שפעם אספו מדריכי ״השומר הצעיר״ יחד עם אסתר סרברניק, יודעים אנו שב־1820, כשהיתה ספירת אוכלוסין בלוקוב, גרו שם 1259 יהודים לעומת 1200 פולנים ורק היה בית קברות ישן. במאה השנים הבאות גדל הישוב. ב־1910 גרו בלוקוב 8070 יהודים ו־3700 פולנים. אך בשנות המלחמה עזבו הרבה יהודים את לוקוב ויצאו לערים אחרות או היגרו. כן גדלה גם התמותה. בשנת 1921 נמצאו בלוקוב רק 6250 יהודים לעומת 6400 נוצרים. ממה התפרנסו יהודי לוקוב? במה עסקו? בתי חרושת גדולים לא היו שם, למשרות ממשלתיות לא קבלו יהודים. באור כל שר׳ו יכולים לתת המספרים, שהוצאנו מהעיריה הגם שגם הם שייכים לכלל התושבים, אבל רובו של המסחר כנראה נמצא בידי היהודים (הרשימה היא מ־1930). נמצאו אז בעיר: 41 בתי חרושת קטנים ובתי מלאכה (בתוך זה טחנות ומנסרה),
6 מלונות וחדרים מרוהטים להשכרה ״ 43 מסעדות ובתי תה ״ 137 חנויות מזון, 31 חנויות בשר, 19 קיוסקים למודה ופרות, 38 חנויות נקניק וחזיר, 36 חנויות חלב וביצים, 4 מחסנים של עץ ופחם, 19 חנויות טבק, 6 חנויות סידקית, 53 חנויות נעלײם ועוד, 21 חנויות הלבשה, 25 חנויות חיטים ׳ 9 חנויות של כלים זכוכית, 13 חנויות של דברי ברזל, 8 חנויות ספרים ומכשירי כתיבה, 6 בתי מרקחת ומחסני רפואות, 8 חנויות נפט, שמן ומוצרי שמן, 10 מחסני מכונות חקלאױת, מכונות תפירה, רהיטים ותמונות, 5 מחסני מכונות בנין. ברור שהיו בעיר עסקים מסחר שלא היו רשומים, כמו צריפונים או בתים פרטײם. גם החנויות שנהגו למכור תוצרת עצמית (כמו כובענים, אופים, סנדלרים) לא נמצאים ברשימה. מתוך המספר הגדול של עסקי המסחר, יכול להתקבל הרושם שכל הישוב היהודי חי ממסחר, אך זה לא היה עד כדי כך. זאת אפשר לראות מהמספרים הקשורים במלאכה ובעבודה, שהוצאנו אז ב־1930 . 88