Yosef Teomim

... בראש קהלת לבוב עמדו רבנים, שהיו נקראים אב״ד, וגם ראשי־ישיבות, שלא היה להם תואר אב״ד, כמו ר׳ יהושע וולק, בעל ה״סמ״ע". במשך תקיפת הזמן משנת ש״מ עד שנת ת״ם (1680 — 1780) שמשו בלבוב שני רבנים בתורת אב״ד בעת ובעונה אחת, אחד בתוך־העיר והשני מחוץ־לעיר. כן נתמנו שני מורי־הוראה, שנקראו בשם מגידים, אחד בתוך־העיר והשני מחוץ־לעיר, וכל אחד במקומו היה ראש לבית־ דינו, ושניהם היו כפופים לאב״ד הכולל. בין המגידים בוזרךלעיר היו ר׳ מאיר תאומים ובנו ר׳ יוסף תאומים בעל "פרי מגדים". המנהג של מינוי מגידים נמשך עד שנת תרי״ט (1859), שהמגיד ר 7 שמחה נתן אלינברג הלך אז לעולמו. מנהיגי־הקהלה החליטו שלא למנות מגיד בחוץ־לעיר, אלא הרב אב״ד ישב עם בית־דינו בחו׳ךלעיר, ומגיד אחד עם בי״ד ישב בתוך־העיר. ...

... א. בית־המדר ש הגדו ל מחוץ־לעי ר ברחו ב בוז׳ניצה. מקו ם תור ה ותפלה, שלמדנ י העי ר מצא ו ב ו א ת מקומם. הבי ת הכי ל שלו ש קומות? קימ ה ראשונ ה — בית־המדר ש הגדול? קומ ה ב ׳ — עזר ת נשים; קומ ה ג ׳ — שנ י בתי־כנס ת קטני ם ודיר ה לשמשים. בקומ ה א׳, מו ל הכניס ה לביו־דהמדרש, הי ה חד ר קט ן וצר, ב ו ג ר בזמנ ו הגאו ן ר ׳ יוס ף תאומים, בע ל "פר י מגדים", שהי ה "מגיד " בלבו ב ופרנסת ו בדוחק. בחדר ו הי ה חרו ת ע ל הקי ר "שוית י ד, לנגד י תמיד". כדוגמ ה ליראת ו התמימ ה מפורסמ ת עובד ה ז ו: בע ל "פר י מגדים" נתקב ל כאב״ ד ור״ מ בפרנקפור ט דאוד ר ולש ם כ ך הזמי ן ל ו "קפוטה " (מלבו ש שהור ) חדשה. כיוו ן שהי ה יוש ב בביהמ״ ד ע ד שע ה מאוחר ת בליל ה ע ל התור ה וע ל העבודה, לכ ן השאי ר ביד י הרבני ת סכום־כס ף לתשלו ם שכר ו ש ל החייט, כשיבי א א ת הבגד. בשע ה מאוחר ת בליל ה חז ר הגאו ן הביתה, אשת ו הרבני ת עלת ה ז ה כב ר ע ל משכבה, והו א הבחי ן בקפוט ה החדש ה המונח ת ע ל השולחן. חש ש הרה״ ג