Original scanEvidence located
Original memorial-book scan 100
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-1128

195 תולדות יהודי לבוב 196 את טעות האומות, שהיהודים אינם עוסקים בעבודה אלא במסחר, ומעוררים את שנאת הגויים. יש לשבות את דרכי התעסוקה והמקצועות של המוני ישראל. בספרו יש למצוא ידיעות מקיפות גם בפילוסופיה של עמנואל קנט, שהשתמש בנימוקיו נגד השיטות של וולף ולייבביץ. גם השפעת תקופתו על "אהבת רעים וחובת חיבת חברת מיו האנושי" ניכית בדבריו. לבוב 127 ואע״ם שהתנגד לדעות אפיקורסיות שריוהו בגליציה בהשפעת משכילי ברלין, ונקט ׳ עמדה של מסורת מובהקת, נתקבל ספרו בהתנגדות וגבו בחוגי האדוקים, מפני מגמתו לעורר התענינות למדעים חילוניים. ובאמת מלא ספרו תפקיד חשוב בקידום ההשכלה בנוער היהודי, שקראו בחשאי ובסתר וממנו שאב את השכלתו החילונית. והשפעתו פשתה לא רק בגליציה לבד, אלא גם בפולין והונגריה, ובארצות הבלקן והמזרח תירגם גם ללאדינו, שפת הדבור של היהודי הספרדים. בשנות־חייו האחרונות התגורר פנחס בן אליהו בקרקא ונפטר שם בי״ט ניסן תקפ״א (21 אפריל 1821). כפי שהוא מזכיר בספרו "דברי אמת" חבר עוד ספרים: "מטמוני מסתרים" בסוד צירוף האותיית, ,,טעם עצו" על ספר "עץ־חיים" של ר׳ חיים ויטל,

passage_24a1c17f20882d3519088b26
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 1130-2468

ו .,מצוות טובים "על טעמי המצוות, חבורים אלו נשארו בכתובים ולא יצאו לאור. אכן, יש לציין את העובדה ש״ספר הברית" נתן לנוער דחיפה לשאיפת השכלה. אע״פ שלא הגיע עוד לדרך ההשכלה מיסודו של מנדלסזון. בעוד שהומברג וחבר־מוריו השתדלו להפיץ את ההשכלה, אולם תכסיסיהם הכשילו בהרבה את מאמציהם, בגלל "פניותיהם התמידיות" אל השלטונות לעזור להם בביצוע התיקונים בשטח החנוך והתרבות. בדרכם זו השגיאו עצמם על המוני היהודים ואפילו על אוהדי ההשכלה המעטים שנמצאו בלבוב. גם העובדה שחוכרי־המסים הנוגשים את העם, היו נחשבים כ״משכילים״ — שהרי היו מוכרחים להבין בלשוךהמדינה ולדעת קרוא וכתוב בגרמנית י — לא הוסיפה אהדה יתרה לתנועת ההשכלה, ואולי זו הסיבה שהמשכילים הראשונים בלבוב התאספו בחשאי, בהוגים מסוגרים, שלא לעורר נגדם את זעם הצביר. המאבק הגלוי נגד המשכילים התחיל בשנת 1816, כאשר ר׳ צבי אורנשטיין, רבה של לבוב, הטיל חרם על המשכילים, ושי״ר פרסם את הקונטרס נגד החסידות. בשנים 1772 — 1816 אין לציין כמעט פעולה ספרותית של משכילי לבוב — בניגוד למצב ההשכלה בברודי. בתקופה הראשונה התרכזו המשכילים המעטים בלבוב בקריאה ובהשתלטות בחכמית חילוניות ושפות לועזיות, ובמיוחד בגרמנית, שידיעתה השפעה גם על הפקידות האוסטרית לקיים מגע חברתי עם המשכילים ולרכוש תמיכתם למלכות הבסבורג, וגם הצליחו בדבר זה.

passage_433841f02df02c77b8001183
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 2470-3183

הפקידים, מור י בתי־הספר וגם קציני־הצבא היו מלמדים את המשכילים ברצון ומספקים להם חומר־ קריאה מן הספרות הגרמנית. גם בוגרי בתי־הספר והאוניברסיטה תרמו הרבה להפצת ההשכלה והשפיעו על הנוער מבתי אמידים להסתגל למבהגי־אירופה, וייחוד להסיר את התלבושת המסורתית ולהחליפה בבגדים לפי מנהג האשכנזים. מטעם זה זכו המשכילים בגליציה לכינוי "דייטשן" (אשכנזים). שינוי הלבוש הסעיר את היהודים האדוקים, שהרי ידוע כמה נלחמו היהודים בגליציה נגד תקנות שנת 1789, שלפיהן הוטל עליהם, פרט לרבנים, להתלבש החל משנת 1795 כמנהג הגויים, שרק בהשתדלות נציגיהם אצל הקיסר ליאופולד השני, הצליחו לבטלן. תקופת־ההשכלה לא התחילה, למעשה, אלא בעשור הראשון של המאה הי״ט.

passage_65b3a523313a4e36a0c135d9