פרק י״ג: בימי הקיסר פראבץ 1 השינויים בעיר לבוב והיהודים. תכנית ארץ־ישראל של נפוליאון 1. בחגיגות־הניצחון על נפיליאון. הגירת יהודים משטחי הכיבוש והשפעתה. בעית הדיור וקשייה. תקנות השלטונות. המפקד בשנת 1812. עניו יוסף שוואמברג. השתלטות חוכרי־המסים על הקהלה. בחירות־ הקהלה בשנת 1817. כשלון הערעור של האופוזיציה. המצב הכלכלי לפי מפקד 1820. הדרישות להקלת עול המסים. בעיות התיקונים באורח החיים. הצעותיו של מנחם שנייאר. שאלת הלבוש היהודי. בראשית המאה הי״ט חלו שבויים רבים בגליציה מבחינה מדינית שהשפיעו גם על תהליכי ההתפתחות של חיי היזזודים בלביב. בשבת 1796 כבשו האוסטרים את קרקא ונשארו בה עד 1815. בתקופה שבין 1815 — 1846 היתה קיימת קרקא וסביבתה כרפובליקה עצמאית. בשבת 1809 נכבשה לבוב באופן זמני ע״י הרוסים, בני״בריתו של נפוליאון. בשנות 1796 — 1809 נספח לגליציה גם השטח שבין הויסלה והבוג ובתוכו לובלין, זאמושץ וסנדומירז, בשנות 1809 — 1815 שלטו הרוסים גם במחוז טרנופול. וגם בוקובינה היתה עד 1848 קשורה בגליציה.

בשנות המעבר בגליציה היתה לבוב עיר רבת שלטונות. מצד אחד היו בה שלטונות אוסטריה עם מנגנון מינהלי של צ׳כים וגרמנים, מצד שני התייחס הציבור הפולני באהדה לתנועה הלאומית של קושציושקו והלגיונרים. במועדונים שנוסדו ע״י עורכי הדין יאגלנסקי, נובאקובסקי, ואלריאן דזידושיצקי התארגנו מפעלי־עזרה למען הלגיונים וגיוס מתנדבים, שהצטרפו אל גדודי הלוחמים לצד נפוליאון שראו בו גואל פולין. גם בקרב יהודי לבוב היו בוטים לבפוליאון, שפרסם כרוז בשבת 1799 אל היהודים בו הבטיח להקים מחדש מדינה יהודית בארץ־ישראל, אם היהודים יעזרו לו. יהודי לבוב הושפעו לטובתו ובאחד העתונים נאמר בפירוש "הצעה שהופצה בכתב (כרוזו של נפוליאון) בעולם ומעודדת את היהודים לחזור לירושלים השפיעה כבר השפעה כבירה על יהודי לבוב. הם מרבים לבקר במסעדות לשם קריאת עתונים ורואים שהם מסתודדים ומתלחששים ביניהם ומתיעצים על נסיעתם ידושלימה"*). אולם, קשה להניח שהמאורעות הפוליטיים גרמו תסיסה בין יהודי לבוב. הם היו עוד רחוקים מכל תנועה צבורית וביחוד של זרים. דוקא בשנת 1809, כשהצבא הפולני בפקודו של הנסיך יחף פוניאטובסקי נכנס ללבוב במסע״נצחון, אחרי כיבוש זאמושץ, קבלוהו היהודים בהתלהבות לא מאהדה פנימית אלא מתוך התמרמרות על דכויי השלטונות האיסטריים ••). קהלת לבוב שלחה מזון וי״ש למחנה הפולני ואספה גם כספים למען הצבא.

הצבא הפולני ארגן גם שלטון לאומי ובו גם מחלקה לעניני״היהודים בהנהלתו של יאנטארנובסקי. אחת הפעולות הראשונות של השלטון הפולני היה לגבות גם כן האוכלוסיה הנוצרית וגם מן הקהלה היהודית את מחצית המסים, לשנת 1809 ••*) . אולם , לא הספיקו לבצע את החלטתם, כי בר15 ביוני 1809 נכנסה ללבוב חטיבת צבא אוסטרי שנתקבלה בהתלהבות ע״י התושבים הגרמנים. אחריהם באו הרוסים, שהיו אז בני־בריתו של נפוליאון, ונשארו בלבוב עד14 בדצמבר 1809, שאז חזרו שוב האוסטרים לעיר. החיים חזרו בימי השלטון האוסטרי למסלולם הרגיל והיהודים שמחו, עם כל עמי הקיסרות, כשנפוליאון נוצח (1814) ולפי הוראות ראש־העיריה לורנץ מיום29 ביוני 1814 השתתפו בחגיגות לכבוד נצחון,זה. הם האירו את חלונות דירותיהם בתאורה חגיגית וביזמת הקהלה נדפס שיר־תהלה גרמני בשם ״רגשותיה של עדת ישראל בלבוב ב־29 יוני 1814״ ("ד י געפיהלע דע ר איזראליטישע ן געמיינד ע אי ן לעמבערג א ם 29 יוני 1814״). בערב התקיימה תפלה חגיגית בבית־הכנסת והרב ר׳ יעקב אורנשטיין דרש דרשה, שנדפסה בתוספת "שיר הילולים". שמקהלת בית־הכנסת שרה גם בתרגום לגרמנית.

עם התהוות מדינת חדשה זו חלו בלבול בשינויים בהרכב האוכלוסייה הייודית בגלל התזוספות יחידים מן השטחים החדשים שמצבם הכלכלי היה שם קשה למדי. בעברם אל בירת גליציה קיוו ־'שפי' את מצבם במובן החמרי וגם החברתי־תרבותי. ביחוד רב מספר הצעירים שבאו ללבוב בתקוה למצוא בד, הזדמנות להשתלטותם.