233 ד״ר נ. מ. נלכד 234 תקציב 10 סטיפנדיות בשביל בעלי־מלאכה ותשתמש ב״קרן תלמוד״תורה״ לבנין בית־יתומים בשביל 120 יתומים חניכי המוסד. לפי התכנית ילמדו בבית־ היתומים למודי״חול ויעמדו כל שנה לבחינות בבית־ ספר כללי. הבקשה כללה גם תכנית לקבוע בגימנסיה משרת מורה דת־יהודית, שיוכל למלא גם תפקיד של מטיף. הבקשה נתמכה גם ע״י העיריה. הגוברניון הזכיר בתשובתו לקהלה שהעניין כבר נדון בשנת 1835, ולפי חוות־דעתם של יוסף פרל והרץ הומברג, נתנה לשכת־החצר בוינה ב־2 לספטמבר 1837 הוראה, לקהלת לבוב לפתוח בית־ספר עממי לפי דוגמת טרנופול, ולהשתמש בתקציב לתשלום משכורת המורה. הגוברניון חזר, איפוא, לענין יסודו של בית־הספר 13). בראשית 1843 הגיש ועד הקהלה בקשה לבטל את מס־הנרות 14) ומסר תיאור מפורט של המצוקה בגלל המסים, שהם עלבון למצפון ולרגש הדתי. הודגש, שתוספת המסים והנגישות הם הגורמים העיקריים לדלות היהודים בגליציה. בו בזמן הוגש תזכיר נגדי ללשכת הקיסר ע״י קבוצת יהודים, ביזמת חוכרי־ המס 14 א). הגוברניון קבע, שיהודי־גליציה חייבים, כשאר התושבים, בתשלום כל המסים הישירים ומסי״העקיפין. אבל, מס־הנרות הוא שנוא בגלל הנגישות שבגבייתו ופגיעתו קשה במיוחד בדלת־העם.

אכן, לשכת״החצר החליטה שידונו על מכירת הנרות במסגרת דיון וביקורת על מסי״היהודים בכלל, ולפי שעה יש להשאירו. "הסידור הזמני׳, נמשך שנים רבות, ורק ב״15 במרס 1843 הציעה לשכת־החצר לבטל את מס־הנרות; לעומת זאת עמדה לשכת־החצר על הדרישה, שהקיסר לא יסכים לביטול מס־הנרות, עד שלא ימצאו תחליף להכנים את תמורתו, מפני שהמצב הכספי וצרכי״הממלכה אינם מרשים לוותר על הכנסות אלה. ב״19 במאי 1843 נתן הקיסר פרדיננד את הסכמתו לדרישת לשכת״החצר 15) ובזאת נדחתה בקשת הקהלה 15 א). אחרי שד״ר בלומנפלד וחבריו בהנהלת״הקהלה השתדלו להכניס סדר באדמיניסטרציה, ניגשו בשנת 1843 לריאורגניזציה של תלמוד״התורה והונהגו בו גם לימודים כלליים. בתכנית הלימודים נכללו גם תנ״ך עם תרגום גרמני, חשבון, כתיבה, דקדוק עברי והשפה הגרמנית. מספר התלמידים היה 130. לכיסוי ההוצאות הספיקו הכנסות אחד הבתים של הקהלה, 800 פלורין. מנהלת בית־היתומים גם דאגה להמציא אוכל ובגד לנצרכים. בית״היתומים נפתח ב״30 במאי 1842 בעזרתו הפעילה של מפקד המשטרה ברובע היהודי, הרש ציפר (1796 — 1858), שתרם למעלה זה את כל הונו 15 ב). האדוקים העשירים סרבו מתוך התנגדות למגמת מוסד זה להשתתף בעזרה כספית לקיומו. הממשלה תרמה 10 סטיפנדיות להשתלמות החניכים במלאכה ומקצוע.

ב ובזמן תר״ם קומיסר־המלחמה העליון (ק. ק. פעלדקריגס־אבערקאמיסאר) ויליבד שיסלר (שיסלער) בית, שנפתח בו מעון־הילדים היהודי הראשון בלבוב. למוסד נתקבלו 170 ילדים. הכנסות בית־החולים שהיו 13.200 פלורין, עלו עד 20.000 פלורין לשנה. בשנת 1843 קבלו בו טיפול רפואי 1304 חולים, מהם הבריאו 1117, ונפטרו 187. בשנת 1843 נוסד ע״י בית־החולים, בעזרת יורשי ב. גולדשטרן, בית־הבראה בשביל 79 איש 6 י) . ביזמת הקהלה נוסדה אגודת־נשים שדאגה לעג־נ י הכלכלה בבית היתומים. אכן, ועד־הקהלה הקדיש את מאמציו בעיקר להקמת בית־ספר עממי, שהרבה השתדלו בו. בתשובת השלטונות בענין מינוי מורה״דת נזכרה הוראת לשכת " החצר משנת 1837, שהטילה על הקהלה ליסד בית * ספר עממי, ולפיכך ניגש ד״ר בלומנפלד לביצוע התכנית.