249 ד״ר נ. מ. גלכר 250 מסיבשר־כשור וכל ההגבלות הנובעות מהשתייכות לדת. מתן זכויות ומעמד שזרם לכמורת הדת הקטולית, הרומית והיוונית, וכן לראשייתר הדתות. הרב ר׳ צבי־הירש אורנשסיין הנציב סטאדיון הבטיח להעביר את העצומה לוינה, אולם חשש שמאורעות לבוב ישפיעו לרעה על המצב בארץ ועל עמדת הפולנים לגבי השלטונות המרכזיים, ולמחרת — ב־20 במרס 1848 — שלח חוזר חשאי לשרי המחוזות והצביע על הסכנות הצפויות לשלטונות מהפגנות לבוב, שלפי דעתו אורגנו ע״י המפלגה השואפת לשינויים חברתיים ולהסתת האוכלוסיה למרד. עם זאת היסס למלא את דרישת נציגי האוכלוסיה להקים "גברדיה לאומית" ולהמציא לה נשק. על עמדתו זו השפיע מנהל־המשטרה ליאופולד סאחר־ מאסוך, ששנא את הפולנים והיה מעונין בהתפרצויות מצדם. ב־20 במרס 1848 (כ״א אדר שני) פורסם בלבוב קונטרס קטן "קול קורא דבר בעתו" אל התושבים היהודים בגליציה*) , ע״י יצחק יהודא בן אברהם, שהעריך את עצמו כאוהב־ישראל וחובב־עמים. מטרת הקונטרס שהודפס גם בפולנית, גרמנית ואידיש היתד, להסביר את המאורעות בוינה. בפשטות נמסר על המתרחש, שיועצי הקיסר "טובי־הלב" לא רצו להגיש לו את בקשות עמו, בכוונה להעלים ממנו את מצב האוכלוסיה. אולם בהשפעת הסטודנטים נכתב תזכיר שהוגש ל״לאנדטאג" וטרם שהספיק

להגיע אל הקיסר, פרצו מאורעות בוינה. אחרי תיאור המאורעות עד בריחתו של הקיסר, הקדיש המחבר את דבריו למאורעות לבוב, אחרי שב־19 במרס 1848 — בסורים — נודע על המתרחש בוינה. בתאור העצומה בת 13 הסעיפים, שסעיף 9 נוגע במתן זכויות שוות ליהודים, מעניק המחבר תשבחות לנציב סטאדיון, שהוא "אבי האזרחים" וסיטר פקיד אחד שהיה שונא־ ישראל. מגמת הקונטרס היתה להוכיח שעל היהודים לקיים עכשיו את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך", הואיל והנוצרים הפסיקו את שנאתם ליהודים 3). ב־21 במרס 1848 התאספו באולמי העיריה נציגי הפולנים, הרותנים, היהודים, בעלי־המלאכה והכמורה — ביחד כארבעים איש — והקימו ועד לארגון הגברדיה. כשנודע לנציב סטאדיון על האספה, בא בעצמו ונתן פקודה לעזוב את האולם. ארגון הגברדיה נמסר לרוזן אגנוֹר גולוחובסקי, אציל פולני בעל־ אחוזה, שהיה פקיד־נציבות ונתמנה כסגן ראש־העיר, במקומו של ראש־העיר פסטנבורג, שהיה שנוא על כל האוכלוסיה והתפטר מראשות־העיר. חלק מהועד המתפרק המשיך בהתיעצות בדירה פרטית והחליט, נוכח עמדתו העוינת של הנציב סטאדיון, להגיש את העצומה שחוברה בידי פרנצישק סמולקא, ע״י משלחת שתצא לוינה ולא לסמוך על העברתה באמצעות הנציב. מיד ניגשו לבחירת משלחת של ארבעים חברים ובכללם גם יהודים. הרב הראשון של ביהכנ״ם "ההכל", הרב אברהם כהן הידיעות על החברים היהודים סותרות זו את זו.

לפ י הדו״ח ש ל סטאדיו ן א ל פילרסדור ף השתתפ ו מטע ם היהודי ם בלבו ב אברה ם מיזם, דו ד הורוביץ 4), הר ב אברה ם כהן, הר ץ ברנשטיי ן ומאי ר מינץ. הנסי ך סאפיאה א מספ ר בזכרונותיו, שג ם הבנקא י *) "ווא ס אי ז רא ם אזוינ ס געשעה ן אי ן וויע ן או ן אי ן לעמבערג".