283 תולדות יהודי לבוב 284 סקירה מקיפה על המצב החוקי ואת חיוות־דעת הנציבות בכל מדינה לחוד. לפי הצעותיו בוטלו ע״י החלטת הקיסר מ־13 בינואר 1860 ההגבלות בענפי־כלכלה מסויימים, ברוקחות, איסור־ישיבה ■בכפרים בגליציה ובוקובינה. אך לא בוטלו עוד הגבלות־המגורים בלבוב, מפני שהנציבות לא הציעה זאת. בדצמבר 1859 דנה מועצת־המיניסטרים על ביטול הגבלות זכוודהבעלות על נכסים. שר־האוצר פרייהר פון ברוק (1798 — 1860) הציע לבטלן נוכח המצב הכספי של הממלכה, בגלל השפעת היהודים על האשראי הציבורי, שההגבלות שוללות את שיתופם בעסקים כספיים באוסטריה. כל השרים הסכימו לדעתו, פרט לשר־הדתות טהון ושר־הפנים גולוחובסקי, שהמליץ להשאיר את ההגבלות בנפות שטיריה. קארינטיה וקראין. ואשר לגליציה הציע להוציא מכלל ההגבלות רק סוגים מסויימים, והם: 1) אנשים שגמרו גמנסיה ובתי־ספר גבוהים! 2) בעלי־תואר אצולה! 3) קצינים 4) סוחרים סיטוניים בעלי־זכיון וחרשתנים. למרות התנגדותם של רוב השרים להצעתו של שר־הפנים קבל הקיסר את דעתו. אמנם בשנויים מקילים 37) וב־18 בפברואר 1860 פורסם החוק על ביטול ההגבלות לרכישת נכסים. מיד החלו יהודי לבוב לפנות אל השלטונות בבקשות להעניק להם רשיונות לרכישת מגרשים, בתים, קרקעות וגם אחוזות, אחרי שעמדו בתנאים לפי דרישת החוק. מבין הבקשות אושרו רק 41 38): בשנים 1860 — 1861:
1) איגנץ לבקוביץ, סיטונאי עשיר, מפעילי ועד־ה״טמפל״. רשיון לרכישת אחוזות 1). 2) עמנואל כהן, בעל־בית ופרנס־ הקהלה. 3) ישראל שוץ, חירורג. 4) שמואל קלארמן, סוחר וצנזור חבק הלאומי האוסטרי, מומחה מסחרי, ממיסדי הטמפל חתנו של מאיר ירחמיאל מיזם, פרנם־קהלה. 5) שיינה מנדריחוביץ. 6) פרלה מנדריחוביץ. 7) מאיר ירחמיאל מיזם, מראשי הנאורים, חבר־העיריה, משנת 1840 חבר הנהלת בנקים ומוסדות כלכליים. 8) מנדל שוחט, שרת בצבא, פקיד. 9) יהושע מ. בראון, צנזור של סניף הבנק הלאומי, הבר לשכת־המסחר והתעשיה. 10) הרמן לנדם, בעל־מסעדה. 11) הירש מיזם. 12) אהרן פיליפ, גמר בית־ספר ועמד בבחינות המסחר והנהלת־חשבונות. 13) שלום סאניצקי, סוחר. 14) מאנים רפפורט. בשנים 1866-1862: 13) שלמה האבר • 16) מרקוס דובם, בעל־בתים, חבר־ העיריה. (משטדת־לבוב התנגדה לאישור בקשתו, ..כי דובם פרסם כמה ספרים בשפה הפולנית, השתתף בזמן־הבחירות אל הסיים הגליצאי (1861) בהתיעצויות הועד הפולני, כציר בסיים ישב באגף השמאלי והצביע עם השמאל, לובש בגדים פולניים ואוהד התנועה הלאומית הפולנית". המיניסטריון בוינה דחה את דעת־המשטרה הואיל "ולא ידוע עליו שום דבר רע״). 17) מ, בער קאזל. ת 1) יהושע מיזם, סיטונאי,
מנהל סניף "הבנק לאשראי" וחבר המינהל של מסילות הברזל ע״ש קארל לודביג, חבר־העיריה. 19) שמואל גאל, בעל־בתים. 20 עמנואל רוטר. 21) ד. כהן. 22) ל. ה. מעט, התכונן עוד ב־1844 לבחינות הגימנסיה אך הגוברניון סירב להרשות זאת בגלל גילו. 23) ס. פוך. 24) נ. טעפפער, שרת בצבא בעל־רשיון מגורים ומסעדה מחוץ לרובע־היהודי. 25) ש. מאהלר, כוכ ר אחוזה לובש אירפית. 26) ירחמיאל הורוויץ, צנזור סניף ״הבנק הלאומי האוסטרי״. 27) לנדם, סוחר. 28) ל. הידר. 29) ש. וואהל, ספק לצבא. 30) ש. גולדברג. 31) א. נירנשטיין מנהל סניף "הבנק הלאומי", חבר לשכת־המסחר ■ והתעשיה, חבר־העיריה. 32) מ. רוזנפלד, חייל משוחרר, בעל מסעדה. 33) קלינגהופר, פרופינאטור. 34) ק • רפפירט. 35) גולשטאוב, בנאי. 36 שניצר, ספק צבאי, חבר ועד־ זזקהלה. 37) ברנהרד צ׳אפ, חלפן ובנאי. 38) זיגמונד מוריץ שטייס, בעל חנות סיטונית. 39) משה השלם, ספק ממשלתי, קבלן וחבר־העיריה. 40) פנציאס. 41) לוש. לפי תקנון־היהודים מ־7 במאי 1789 היו היהודים "חברי־העדה" (געמיינדע), אך בלי זכויות־האזרחיים כדומה לחברי העדה הנוצרית. לפי התקנה מ־14 ביולי 1847 ניתנה ליהודי גליציה, בעלי־בית ואומנים, הרשות לרכוש זכות־אזרח, אולם, הדבר היה קשור בהחלטת העיריה, ולמעשה לא הוענקה זכות־אזרח ליהודים. זכות האזרח הראשונה ניתנה בשנת 1866 בלבוב ליוסף קולישר, מנהל סניף "הבנק הלאומי". אולם, אע״פ שלא היתה זכות־אזרח לשום יהודי, נהנו יהודי לבוב מזכות הבחירה מאז שנת 1848.
ד״ר יעקב רפפורט קיום הרובע היהודי בלבוב, עורר את התנגדות הקהל ה והסוחרים שראו בזה סתירה לחוק ודרשו ־ 3 ) את ביטולו הסופי . עירית לבוב נתנה הוראות מפורשות לפנות את היהודים מן הבתים ברובעים הלא־יהודים, אחרי שעברו לשם שלא ברשות העיריה, ולהענישם לפי החוק, אם יסרבו לצאת מן הבתים . תזכירי־הקהל ה הכריחו בשנת 1864 את נציבות גליציה לטפל בתנאי־המגורים ברובע היהודי ׳ שהוחמרו