291 תולדות יהודי לסיב 292 לקבל צו מ־1 במרס 1861 שהעניק ליהודים זכות * בחירה. בלבוב גברה מלחמת בחירות בין היהודים. מצד הנאורים אוהדי הצנטרליזם היה מועמד מאיר מינץ, שהתנגד אחרי עניין לשניבסקי בוארשה לתמיכה בפולנים. לעומתו העמידו הנאורים, אוהדי הפולנים, את מארק דובס. ב„היכל הנאורים“ התקיימה בחול־ המועד־פסח אספת הבוחרים בה דברו זיאמיאלקובסקי ודובס. זיאמיאלקובסקי הצהיר שהבעיה היהודית היא בעיה פולנית וברצונו שהיהודים יראו בפולין את מולדתם, יתמזגו בפולנים ויהיו כמוהם בשלמות 54 ). בבחירות נחל מינץ כשלון ונבחר דובס. למושב הראשון של הסיים הגליצאי 1861 — 1867, נבחרו בכל גליציה 4 יהודים מבין 141 צירים: מקרקא ד״ר שמעון סאמלזון; מברודי — מאיר קאליר; מקולומיא — ד״ר אליעזר דובס; אחרי מותו בשנת 1865 נבחר במקומו ד״ר מאקסימיליאן לאנדסירגר, עורך־דין מלבוב; מלבוב — מארק דובס. מלשכת המסחר־והתעשיה בלבוב לא נבחר נציג יהודי אלא הנוצרי הליברלי י. ברייאר. מארק (מרדכי) דובס (1801 — 1874) היה יליד לבוב, ירש ביח״ר של ליקר, הגדילו ותפס עמדה חשובה בכלכלה של גליציה. בשנת 1848 השתתף בפעולות מדיניות ונטה לצד הפולנים, נבחר כחבר בעיריה, וישב בה בלי הפסקה עד 1870, וגם היה חבר בועד ~ הקהלה. בשנת 1850 נבחר כחבר לשכת־המסחר - והתעשיה בלבוב.

הוא היה מראשוני הנאורים שפרסם את חיבוריו בפולנית, והשתתף בעתונות הפולנית. ספרו: "היסטארי - א נאר 1 ד ו סינאיסקיעגו ־ ו ו פאלסצע" עשה רושם בזמנו. פרסם גם מאמרים משטח המשק החקלאי ובעיות־המטבע. מלבד ידיעותיו בספרות הרבנית וחכמת ישראל הצטיין גם בהשכלתו הכללית והיה אחד הנואמים המפורסמים בפולנית וגרמנית. היה מידידיו הקרובים ביותר של אברהם קרוכמאל, ותמך בסופרי־ עברית. בעצמו פרסם מאמרים ב,.כרם המד", "אוצר נחמד", ב״החלוץ" של יה״ש, ובקובץ ,,שדה צופים" שהיה מוקדש לחכמת ישראל ויצא לאור בלבוב בעריכתו של מיכאל וולף (1860). גם עמד בחליפת מכתבים עם שד״ל. בסיים הגליצאי מלא תפקיד חשוב מאד בהגנה על עניני היהודים. הצירים היהודים אל הסיים היו, למעשה, נציגי חוג מצומצם של האינטליגנציה היהידית, אוהדי ההתבוללות הפולנית, מלבד מאיר קאליר שנטה להתבוללות גרמנית ותמך בממשלה המרכזית בוינה. מרק דובס, ד״ר אליעזר דובס, ד״ר לנדסברגר וד״ר סימלזון תמכו בכל הבעיות הכלליות בתביעות הלאו - מיות של הפולנים. בהתחלת המושב, בד 26 באפריל 1861, הכניסו ד״ר סמלזון, מרק דובס ומאיר קאליר הצעה על מתן שווי־זכויות מלא ליהודי־גליציה. הצעה כזאת נמסרה לנשיאות־הסיים גם ע״י פליריאן זיאמליאקובסקי, אולם שתי ההצעות לא הגיעו אל שולחן הדיונים.

המושב השני התכנס ב־12 בינואר 1863 ונסגר מיד בפרוץ המרד הפולני. ואך ב־23 בניבמבר 1865 נפתח המושב השלישי שנמשך עד 28.4.1866. והמ*שב הרביעי נמשך מ־29 בנובמבר 1866 עד 31 בדצמבר 1866, ובהם נדונה גם השאלה היהודית. השאלה היהודית נידונה גם במועצת־העיר בקשר עם הויכוח על תקנון העיר החדש. בעירית לבוב היו היהודים מיוצגים עד 1861 ע״י 15 חברי העיריה ו־5 סגנים. מבין הנציגים היהודים בתקופה 1848—1861 הצטיינו בהופעותיהם בעיריה ובהגנתם על עניני היהודים: מאיר מינץ, מאיר ירחמיאל מיזם, יהושע מיזם, שלמה קלרמן, יהושע נירנשטיין, ד״ר הניגסמן, ד״ד לנדסברגר, קולישר ומרק דובס. בשנת 1861 נתנה הממשלה רשות לערוך בחירות חדשות לעיריה. כנציגי היהודים נבחרו שוב החברים הנ״ל. העיריה החדשה ניגשה לעבד תקנון עירוני חדש, ורוב חברי־המועצה רצו להשאיר בו את הגבלת מספר הנציגים היהודים במספר של 15 חברים ולקבוע שכל רכוש העיר שייך לאוכלוסיה הנוצרית בלבד. נציגי־היהודים מחו נגד ההצעות, אך נתמכו רק במספר קטן של הליברלים הפולנים כגון מיציסל ב דארובסקי, רוברט העפערן, סטאניסל ב פילאט, זיגמונט רודאקובסקי ופלוריאן זיאמליאקובסקי. עמדת הרוב הפולני הביאה לידי עזיבת הנציגים היהודיים את מועצת העיר. המאורעות בשנים 1861—1863 — המרד הפולני בפולין הקונגרסאית — גרמו שהתקנון לא אושר. המאורעות השתיקו את מועצודהעיר, והדיונים נתחדשו רק בשנת 1865. 3.

כידוע, התרשם חלק מהאינטליגנציה היהודית בגליציה מן המאורעות בוארשה שהתבלטו ב״הפגנות־ אחווה יהודית־פולנית". ממשלת אוסטריה ראתה את הדבר בדאגה, בחששה, שהיהודים יוכלו להצטרף אל התנועה הלאומית הפולנית. הנוער היהודי באוניברסי- טאות וארשה וקרקא היו מחלוצי הרעיון של תמיכת