Original scanEvidence located
Original memorial-book scan 15
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-1379

25 תולדות יהודי לבוב 26 היהודים נהנו במיוחד מכך, שלבוב הפכה ל״אמפירי יום׳, (מרכז למחסון סחורות). לפי התקנון הוכרחו כל הסוחרים, הונגארים ופולנים, שיצאו עם סחורותיהם למזרח ולארץ־הטאטרים, לעבור דרך לבוב, להתמהמה שם שבועיים ולהציג את סחורותיהם למכירה ולחליפין • *. ־ * • ?/<* / ־ * • . יהודי פולני״ 1766 לסוחרים לבוביים בלבד. את שיירי הסחורות היו יכולים לקחת אתם רק לאחר ששילמו את דמי־המכס גם תקנות המסחר שניתנו ללבוב בשנת 1379, לא הביאו שום שינויים לרעת היהודים. מובן, שחלק גדול של המסחר התרכז בידי היהודים ומצבם הוטב בהרבה לאחר שהתורכים כבשו, בשנת 1453, את קושטא, כי מאז פחדו הסוחרים, הנוצרים לצאת לארצות הנמצאות בידי התורכים באופן זה עבר כל המסחר עם ארצות־המזרח ליד • היהודים וחלקם של יהודי לבוב היה גדול בו. הם היו סוחרים בבשמים, אריגים אנגליים ופלמיים, אריגי משי, ומלבוב היו מביאים את סחורותיהם גם לקרקא ובעזרת קשריהם עם סוחרים נוצרים — גם ליתר ערי פולין. במאה ה־15 וה־16 התנהל גם מסחר רב־ היקף עם ברסלאו, לשם היו באים סוחרים יהודים מלבוב או היו שולחים את סרסוריהם וסוכניהם, כגון הסוחר היהודי שלמה יודאאום, שעשה עסקים עם הסוחר שפיצמאר ואחרים. סיטונאים יהודים מקושטא היו מחזיקים סוכנויות בלבוב והם בעלי־חזקה של מונופולין על כל המסחר התורכי־ פולני. אחד מהם, דוה מחזיק בלבוב את סוכנו

passage_9198d95be8a6e4a5b0520694
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 1381-2620

יוסף, ומספק באמצעות ואלו ם ("אלאוך) וכפטי (אריג משי תורכי), יינות, בשמים, לימונים — תמורת אריגים אנגליים. יהודי תורכי אחר, משה, היה סוכנו של אחיו זכריה וסיפק סחורות מתורכיה דרך לבוב לולכיה ולסוצבה. יהודי אחר מקושטא, סיטונאי בסממנים, אברהם, הכניס לבוב במשך שנה אחח, בלבד סחורות בשווי של 2300 פלורין 9). כסוחר תוצרת תורכית ידוע לנו בלבוב גם שכנא 10), כסיטונאי באריג משי תורכי. הקשרים עם המזרח חידשו אפילו את מסחר העבדים דרך לבוב, מן היהודים ידוע הסוחר יצחק סוקולוביץ 1ג). בימי מלכותו של ולדיסל ב יאגיללו (1386 — 1434) ניסו ראשי הקהילה בלבוב פעמים מספר — בפעם הראשונה כשהיה בלבוב ב־30 בספטמבר 1387 — לקבל ממנו אשור לפריבילגיות שקיבלו מקאזימיר ז הגדול בשנת 1367, אולם יאגיללו סרב לעשות זאת. עם התנצרותו עמד תחת השפעת הכנסיה ושרת אותה בנאמנות 12). יהודי סולני, 1766 בכל זאת טיפל בכל עניניו הכספיים ברייסין, ביחוד בלבוב, סוכן יהודי וואלוצקו מלבוב. וואלוצקו היה בנקאי וסידר את חשבונות המלך עם העיר לבוב (מוצאו היה כנראה מדרוהוביץ). מלבד עסקיו הכספיים עם אצילים ופקידים גבוהים היה חוכר מכרות־מלח בדרוהוביץ ומסי־דרכים. הוא מלווה גם למלך את הכסף הדרוש להוצאותיו, שהיה מנכה

passage_fbbf494a1e73ed0dfa36ec67