תולדות יהודי לבוב 40.000 התושבים יהודים (מאוכלוסיה של 56751 נפש) אך למעלה מ־40.000 יהודים פליטים הגיעו מעדי־ השדה ללבוב, כולם עניים, כי האמידים נמלטו בכיוון המערב — לבוהמיה, מורביה, הונגריה-. וינה. ברובעים היהודים השתררה מבוכה ופחד מפני הרוסים. ב־3 בספטמבר 1914 נכנס צבא רוסי אל העיר, ומיד התחילו הקוזקים להתנפל על יהודים ולשדוד מהם שעונים ותכשיטים. חנויות היהודים היו סגורות. ורק אחרי שהמפקדה הרוסית הודיעה על איסור חמור של שוד והפקעת סחורות, נפתחו החנויות, שבעליהם נשארו בעיר. חנויות הנמלטים נפתחו ע״י קרובים או מכירים. פתיחת החנויות הביאה הקלה מסויימת במצב הכלכלי, כי הרוסים הרבו בקניות. אולם הדבר נמשך זמן קצר, כי סוחרים רוסיים באו ללבוב ואנשי־הצבא העדיפו לקנות אצלם. ביהוד היה קשה מצבם של בעלי־המלאכה, מלבד מספרות, חייטים, סנדלרים ונחתומים, שתעסוקתם לא נפסקה. רוב האוכלוסיה המקומית והפליטים סבלו רעב יהיו מחוסרי־פרנסה. מלבד המצב הכלכלי הקשה החריף גם מצב המדיני. הגנרל־גוברנטור הרוסי, גראף בוברינסקי שהיה ממונה על גליציה הכבושה, הודיע בפירוש, שגליציה מהווה חבל רוסי וחוקי רוסיה ימשלו בה. השלטונות הרוסיים התחילו מיד בהסתה נגד היהדים ו״שלטונם השחצני" באוסטריה וגם בגליציה בכללה.

ב־3 בספטמבר 1914 נתקבלה משלחת כללית של אוכלוסי לבוב ע״י הגנרל־גוברנטור בוברינסקי. במשלחת השתתפו ראש־העיריה תדיאוש רוטובסקי, החשמנים, חברי־העיריה ונציגי־היהודים — ד״ר הויזנר והרב ר׳ אריה־ליב ברוידא. גראף בוברייסקי דיבר אתם ארוכות ושאל על יחסם לרוסיה ושלטונות הכיבוש. בסוף דבריו בקש את ד״ר הויזנר, שיקבל בביתו את אלוף־משנה דרוהומירצקי וימסור לו על המצב של היהודים. דרוהומירצקי ביקר אצל ד״ר הויזנר פעמים מספר והציג לו את שאלותיו. שלטונות־הכיבוש ראו את ד״ר הויזנר כנציג האוכלוסיה היהודית. הם לא הפריעו ליהודים להתאסף בשבת בבתי־הכנסת וב.,היכל". ב־11 בספטמבר 1914 הוזמנו ד״ר יעקב דיאמאנד ":), ד״ר פיליפ שלייכר 32)((סגן שלישי של ראש־ העיר) ג!: ) הרב ר׳ אריה־ליב ברוידא, ד״ר ברנהרד הויזנר וד״ר הרמן ראבנר, — אל המפקד־הצבאי בלבוב שרמטיוב. בשיחתו האשים את היהודים במעשי חבלה נגד הצבא הרוסי והזהיר שיצטרך לאחוז באמצעים מתאימים.

ב־ 23 בספטמבר 1914 נתקבלו הרב ר׳ אריה־ליב ברוידא וד״ר הויזנר ע״י הגנרל־גוברנטור גראף בוברינסקי, והוא דרש מהם להקפיד על הסדר, אחרת — יצטרך לאחוז באמצעים קשים נגד היהודים, בתואנה שהיהודים הם אויבי רוסיה נעצרו יהודים רבים ומעט הרכוש שהיה להם נשדד מידם. מזכיר ה״אוכרנה" (הבולשת הרוסית) היה רב־סרן יאציביץ, מי־שהיה פקיד הקונסוליה הרוסית בלבד ובמעורב במשפט ריגול, ונידון לחזור לרוסיה. הוא הכיר יפה את לבוב וניצל את כהונתו כדי להתעשר. הוא נעצר אח״כ גם ע״י הרוסים בגלל מעילות ותרמיות. בינתים היה בתפקידו וכל שאיפתו היתה לעורר פרעות נגד היהודים.