Original scanEvidence located
Original memorial-book scan 212
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-1357

צביקארל החיים הדתיים של יהודי לבוב א. החרדים 1. החיים הדתיים של יהודי לבוב לא היו שונים, בדרך כלל, מאשר בארצות פולין וגרמניה, שנשארו בהן ההווי והמנהגים מימי הבינים. בראש קהלת לבוב עמדו רבנים, שהיו נקראים אב״ד, וגם ראשי־ישיבות, שלא היה להם תואר אב״ד, כמו ר׳ יהושע וולק, בעל ה״סמ״ע". במשך תקיפת הזמן משנת ש״מ עד שנת ת״ם (1680 — 1780) שמשו בלבוב שני רבנים בתורת אב״ד בעת ובעונה אחת, אחד בתוך־העיר והשני מחוץ־לעיר. כן נתמנו שני מורי־הוראה, שנקראו בשם מגידים, אחד בתוך־העיר והשני מחוץ־לעיר, וכל אחד במקומו היה ראש לבית־ דינו, ושניהם היו כפופים לאב״ד הכולל. בין המגידים בוזרךלעיר היו ר׳ מאיר תאומים ובנו ר׳ יוסף תאומים בעל "פרי מגדים". המנהג של מינוי מגידים נמשך עד שנת תרי״ט (1859), שהמגיד ר 7 שמחה נתן אלינברג הלך אז לעולמו. מנהיגי־הקהלה החליטו שלא למנות מגיד בחוץ־לעיר, אלא הרב אב״ד ישב עם בית־דינו בחו׳ךלעיר, ומגיד אחד עם בי״ד ישב בתוך־העיר. בתחילה היתה לרב אב״ד של העיר לבוב סמכות בכל הגליל וכל רבני הגליל היו כפופים לו. אך בזמן מאוחר חלקו מנהיגי ועד ד׳ ארצות את הגליל לשנים. חלק אחד נשאר בסמכות רב־העיר לבוב ולחתימתו הוסיף "החונה בק״ק לבוב והגליל", בחלק השני של העיר נתמנה רב מיוחד, שנקרא בשם "אב״ד דגליל לבוב" ובחתימתו הוסיף "החונה בגליל לבוב".

passage_2dd8bd3067a598aef4f1fd82
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 1359-2649

מן החוקים שקבעו את מצבם של הרבנים יש להזכיר: רבני הגליל ורבני העיר מקבלים דירה ומשכורת, הראשונים בסך 10 זהוב והשניים בסך 8 זהוב לשבוע. הרשות לכל רב ^אכסן בדירתו בן אחד נשוי או בת עם בעלה. הרב עצמו פטור מכל המסים בין של הקהלה ובין של השלטונות, בין קבועים ובין ארעיים. אם הרב או הרבנים מנהלים עסק, עליהם לשלם רק מס "ברדין", ואם יש שותף לאותו עסק, הוא חייב לשלם מחלקו את כל המסים המוטלים עליו בתור חבר הקהלה. בנו הנשוי של הרב, או חתנו הסמוך על שולחנו, פטורים במשך שלוש השנים הראשונות לאחר חתונתם מכל המסים חוץ מ״ברדון", המגיע מן הנדוניה. קרובי הרב עד בני ריבעים וכל אשר התחתנו בו, אסור להם להשתדל לקבל משרת־ כבוד בועד־הקהלה או בבית־הדין. רבני הקהילות והגליל חייבים להשמיע דרשה פעמיים בשנה (בשבת הגדול ובשבת שובה) ויקבלו שכר־דרשה: רב־הקהלה 2 טלר מועד־הקהלה ורב־ הגליל 5 טלר מועד־הגליל. הרב יקבל בכל חתונה בקהלה זהוב אחד ו־15 גר׳ מכל 100 זהובים נדוניה; ומכל גט 4 זהובים. הרב והדיינים מקבלים חלק כחלק בשכר הדיון, ובעד אישור חתימה — 4 זהובים. חוץ מן ההכנסות הקבועות אין לרב כל הכנסות לרגל כהונתו, ואסור לו לקבל שום מתנה מחברי קהלתו. הוצאות הסעודה, שהוא עורך אחרי דרשתו בשביל אורחים, הן על חשבונו.

passage_3b0872ad2c5e920096a92e4c
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 2651-3173

חובה על הרב שיהיה נקי־כפים, שיבצע בחירות כשרות לקהל וביחוד יפקח על כשרות הבחירות של השמאים 0), ועליו להשביע כל אחד ואחד מן השמאים בפני עצמו. בעד משפטים, בין ועד־הקהלה ובין אחד מחברי ה או חבר קהלה אחרת, אין הרב מקבל שום שכר. הרב חייב לאסור אכילת בשר משחיטת־חוץ. אסור לו בתור ראש בי״ד ליפות כוחו של מי שהוא לגבות חובו מבית או ממגרש, כל זמן שהאיש לא בנוגע לתוארים "חבר" ו״מורנו", שהרבנים היו 0) הקובעים את סכום המס שכל אחד בקהלה צריך לשלם.

passage_2aee6634cdf1404c827dba17