457 בתי-כגס ת ו״קלויזן " 458 כג. קלויז של ר׳ משולם זוסיא. ברחו ב טקאצקא, ר׳ משולם זוסיא היה מגיד מישרים בלבוב, ונפטר בשנת תרט״ו, מעריצים וחסידים רבים היו לו, בבית מדרשו התפלל יהודי חשוך־בנים, שנטפל לר׳ משולם זוסיא שיברכהו בזש״ק. הצדיק נענה לו וברכהו והיהודי נפקד בבן־זכר. בהתבגר הבן, בנה לאות תודה עוד ביהכ״נ בעיר על שם ר׳ משולם זוסיא. כד. ביהכ״ב של ר׳ משולם זוסיא "מגיד מישרים" השני בלבוב, שכן ברחוב סטשיליצקא לפי הנ״ל. כה. ביהכ״נ "פיליפ", ברחוב יעקובה הרמאנא, ביהכ״נ גדול, נדבת הגביר הנדבן יוסף־פיליפ, יהודי ת״ח, חבר מועצת־הקהלה בלבוב. ביהכ״נ עמד בשטח בניני תחנות הקמח שלו, בביהכ״נ התקיימו שעורי ערב במקצועות התורה וכן התקיימה שם ספריה גדולה. התפלה נערכה בנוסח ספרד וחסידים התפללו שם. נשיא ביהכ״נ היה יוסף־פיליפ, וסגנו — הרב מנחם האגר (נפטר 1954, בת״א). כו. קלויז ר׳ אליעזר לוביטשער. אשר ברחוב רז׳זניצקא 14. ר׳ אליעזר היה מנכדי האדמו״ר הזקן מבלז, וניהל עדת חסידים. בקלויז היו כ־150 מתפללים. עם פטירתו של ר׳ אליעזר הושיבו החסידים את חתנו הרב ר׳ מנחם האגר על כסא האדמו״ר — (ראה כ״ה). קלויז זה היה קיים עד 1915. מ. ביהכ״ב של המלצרים "המלצר הישראלי" ברחוב פורמיאנסקא 1, ביהכ״נ גדול מרווח עבור מלצרים. בערבים התנהלו בו גם שעורי־ תורה. כח. ביהכ״נ "ישרי לב" ברחוב רז׳עז׳ניצקא. כט. ביהכ״ג "אגודת ישרים", ברחוב
רז׳עז׳ניצקא. ל. ביהכ״ב "צעירים" צקומה העליונה של בנין ביהכ״נ הגדול מחוץ־לעיר. לא. ביהכ״ב ישן בביודהעלמין החדש. בנין גדול ונאה ששמש מקום־תפלה גם לדיירי רחוב ינובסקא, וסביבת ביודהעלמין. לג. ביהכ״ב "בית לחם", של האופים, ברחוב "סטארא זאקאנא". התפללו בו הרבה נכבדים ותלמודי־ חכמים שהשפיעו על חבריו וניהלו שעורים. בקומה השניה של ביהכ״ג אכסנו מלמדי־תנוקות. לד. ביהכ״ב "ראפפ" ברחוב בערקא יוסולביץ 11, מייסד ביהכ״ג היה ר׳ אברהם ראם, בנין יפה ומיוחד, והבית נקרא על־שמו. לה. ביהכ״נ "באראך", ברחוב פינינסקי, בנין גדול ומפואר.
לו. ביהכ״ב, „גלעד“ ברחוב קרולוב א יאדוויג א ע״י גרודצקא, ביכ״נ גדול ונהדר, החזיק חזן מיוחד, מקום תפלה לכל הסביבה. ביהכ״נ נבנה בשנת 1905 ע״י התעשין ובעל־האחוזות גאל מטרנופול, שהיה ציר בפרלמנט האוסטרי בשנים 1907 — 1918 — כקנינו הפרטי. גאל התנצ ר לאחר זמן, ועמד למכור את ביהכ״נ לנוצרים לצורך בית־חרושת. מתפללי ביהכ״נ, ובראשם ויטלין, מארק פייערשטיין, קוולר, נתן וויינרב — שהיה נשיא ביהכ״נ (כיום בת״א), קנו את ביהכ״נ בכסף מלא בשנת 1919 מידי גאל המשומד והם שדשו בהנהלת ביהכ״נ עד הסוף. רב־השכינה, הדיין ר׳ משה אהרנפרייז, היה גם רב ביהכ״ג ומראשי המתפללים בו, כ־300 יהודים התפללו שם, ובין הגבאים היו אברהם הירשפלד, חיים לוקר. כחזנים כהנו משה פאטרונטאש, ליביש שור, קרושבסקי, ריכטר, יעקב קוסוביצקי, אידלזון. מנצח־המקהל ה — יצחק הילמן. המטיף — ד״ר זאב וואשיץ. לז. ביהכ״נ הגדול, „צרי גלעד“, אשר ברחוב קרולא לשצינסקיגא, בנין חדש ומפואר, נבנה בשנת 1922 והתפללו בו מאות יהודים. ביהכ״נ נשא אופי יותר "אדוק" מאשר ביהכ״נ "גלעד" והיה גדול ממנו ושימש מקוכדתפלה לדיירי הסביבה הגדולה שיהודים התגוררו בה בפיזור רב. זמן ממושך היה ד״ר וייזר מטיף־ביהכ׳־נ. לח. ביהכ״נ „שובת י שבת" ברחוב בח׳ניצא,
מו ל ביהכ״נ הגדול . ביהכ״נ הצטיי ן במיוח ד במצו ת "הכנס ת אורחים " בכ ל שב ת נהר ו אלי ו אורחי ם עניי ם מ ן החו ץ לסעודו ת השבת . מתפלל י ביהכ״נ עבר ו בחצרו ת התושבי ם היהודי ם בעיר , והכריז ו "גו ט שבת , יודען ״ — החלונו ת נפתח ו ונמסר ו לה ם מצרכי־מזון , שהעביר ו מי ד לביהכ״נ , כד י לערו ך בה ם שולחנו ת לעניים . לט . "שומר י שבת" . ביכ״נ ש ל ספרי ם ברחו ב בר ק יוסלביץ , נוס ד עבו ר הספרים , של א יבוא ו ליד י חלול־שבת . ס . "פא ר מגבעות" , ברחו ב סלונצנא , ביהכ״נ קט ן ש ל עוש י כובעים . מא . ביהכ״נ "מצפי ם לישועה " ש ל קצבים , ברחו ב סלונצ׳נא , מתפללי ו — יהודי ם פשוטים , לומד י פרק־משניו ת ועיריעקב , מלב ד תפל ה ושעורים . בביהכ״נ אכסנ ו כת ה ש ל "ישיב ת ע ץ חיים " העירוני ת אש ר ב ה