465 כתיי־כנס ת ו״קלויזן " 466 עצר ת הי ו כ ל גבא י בתי־הכנסיו ת ב״תו ך העיר " באי ם חבוש י "צילינדרים " להשתת ף ב״הקפות " ש ל החסידים . ר ׳ אריה־לי ב ברוידא , רב ה ש ל לבוב , שהי ה "ליטאי" , והתפל ל כמנהג־אשכנז , ומתפל ל בביודיהכבס ת ש ל הט״ז , כיב ד א ת ה״לובלינ ר קלויז " בבקורי ו ובליל * כפו ר הי ה ב א לתפיל ת כל-נדרי . משנעש ה "קלוי ז לובלין " מבצ ר חסיד י בלז , הנהי ג ב ו ר ׳ אברהם־יוד א אלת ר משמע ת חמורה . הי ו אל ה יהודי ם בעל י עמד ה עקבי ת קיצונית . של א זז ו ממנה . ב . קלוי ז עשירי . ע״ י "קלוי ז לובלין" , בקומ ה השני ה ש ל ביהמ״ ד הגדול , ברחו ב בואימוב , הי ה קיי ם "קלוי ז עשירי" , ספ ק קלוי ז ספ ק בית־כנס ת סתם . א ף הו א מהעתיקי ם בעיר . אי ן ידיעו ת ברורו ת ע ל מייסד ו ושנ ת הווסדו . מגמ ת הקלויז : מני ן מיוח ד ש ל עשר ה יהודי ם שכמע ט כול ם הי ו גדולי־תיר ה ויראי־שמי ם מופלגים , קבע ו לה ם צו ם בכ ל יו ם עשירי , ואמר ו סליחו ת ופיוטי ם מיוחדי ם והדליק ו נר־של־שעו ה ועסק ו בסגופים . הי ו מופלאי ם ביראת־שמי ם ועש ו הכ ל בצנעה , בל י פרסום , "עשיר י יהי ה קודש" . בי ן מתפלל י הקלוי ז וראשי ו הי ה ר ׳ יוס ף שטאנד , אבי ו ש ל אדול ף שטאנד , אח ד הנכבדי ם ומגדול י העשירי ם בעיר . בשני ם האחרונו ת נמש ך המנה ג ע״ י יהודי ם פשוטים , פ ה התפלל ו ג ם יהודי ם זקני ם מקוצצי־זקן , חבור ת משכילים , שלמד ו תנ״ ך ע ם פירו ש אבן־עזרא , דקדו ק ו״ביאור" , מעי ן "התחרות " וכד י "להכעיס " א ת החסידי ם בשכנותם .
ג. קלויז סטרליסק. בשנת תקפ״ה—פ״ח, בערך, יסדו חסידי סטרליסק את הקלויז ברחוב סטארו־ זאקאנא, בבית רעוע, קטן, בנוסח "פרזשיסחא" שבפו־ לין, עזוב ודל. אולם בתוך הבית, בקלויז, שררה אהבת רעים, שמחה פנימית וחדוות חיים עילאית — בבחינת "שכינה שרויה ביניהם". מרבם ר׳ אורי מסטרליסק, ה״שרף", תלמידו של ר׳ שלמה קרלינר, למדו את האהבה הגדולה לכל אדם מישראל, את השמחה שבלב, את הדביקות העילאית לבורא־עולם ואת מידת ההסתפקות־במועט עד כדי עניוּת ממש, ויראת־שמים טהורה. הם היו מן החסידים הראשונים בלבוב, שהצטיינו בדרכי חסידות, בחריפות ובהתלהבות לאין שיעור. רובם היו עניים מרודים, ובכל זאת תמיד שרויים ברוב שמחה. בימים הראשונים סבלו הרבה מרדיפות המתנגדים, אך לא הגיבו על כל הרדיפות, מחוץ למקרה אחד, שהאדמ״ור מסטרליסק נקרא אישית לחוקר-המדינה. ואחרי שישב עמו בחדר סגור שעות מספר, נהפך החוקר — כפי שמספרים החסידים — לאוהד גדול של הרבי מסטרליסק. בראש הקלויז עמדו שרידי החסידים של ה״שרף", ר׳ אורי מסטרליסק, ואח״כ של ממלא־מקומו האדמו״ר ר׳ יהודה צבי מסטרטין, תלמידו המובהק של ה״שרך", ר׳ וולף שיינבלום, עמד כאן בראש הקלויז עד הקמת בית־מדרשו בסיקסטוסקא. עם פטירתו של האדמו״ר ר׳ יודא־צבי מסטרעטין ירדה חסידות סטרליסק פלאים והחסידים הותיקים הלכו להם לחפש רבי חדש.
בתקופה האחרונה היו בין ראשי הקלויז: שמואל ריז, מיכאל קיטובר, ויעקב־משולם ניק. עם בואו של הרבי ר׳ ברלי סטרטינר ללבוב, השריד האחרון של חסידי סטרליסקה הותיקים — חתנו של האדמו״ר ר׳ יודא־צבי מסטרטין, ריכז בביתו ובבית־מדרשו את השרידים האחרונים של חסידי סטרטין־סטרליסק והקלויז נשאר כבית־תפילה לדיירי הסביבה ולכל עובר־אורח. באחרונה נהרס הבית מיושן. בין הנוהים אחרי ר׳ ברלי מסטרטין היו החסידים האחרונים, כגון: שאול גרינברג (בעל המסעדה הכשרה הנודעת בלבוב), שמואל בירנפלד, שמואל קרויס, משה פודר, קלמן אהרנפיייז, יודא פרנס ועוד. בנו של ר׳ יודא, נכדו של ר׳ ברלי מסטרטין, ר׳ שמואל זיינוויל, הוציא לאור בלבוב את הירחון החרדי "יבנה" במשך שנים אחדות. גם נכדו השני של ר׳ אורי מסטרליסק, ר׳ לייביש סטרליסקר, עבר ללבוב ויסד לו מנין. ד. "קלויז בלז חדשים". ביהכנ״ס "חדשים"
נוסד בשנ ת תרט״ז ע״י יעק ב גלנצר, עשי ר גדו ל מחסידיו ש ל ר׳ יצחק אייזי ק מזידאטשוב. הש ם "חדשים" נית ן ע״י הרב י מזידאטשו ב לפ י הפסו ק "חדשים לבקרים רב ה אמונתך" (איכ ה ג׳). בראשונ ה הי ו מתפללי ו ל א ר ק חסידי ם אל א ג ם בעלי־בתי ם שעזב ו בתי־כנסיו ת ש ל נוסח־אשכנ ז ועבר ו לביהכנ״ ס "חדשים", מפנ י שנתרב ו המשכילי ם שרצ ו לחנ ך א ת בניה ם ברו ח המסורת. במרוצ ת הזמ ן הפכ ו הקלוי ז ובית־הכנס ת למבצר־עו ז ש ל "חסיד י בלז", שניהל ו מדיניו ת בשיטת־בל ז הידועה. הסתערו ת חסידי־בל ז התחיל ה במחלוק ת בגל ל נוס ח ש ל "פיוטים". בבית־ הכנס ת "חדשים" נהג ו לומ ר פיו ט לפ י נוס ח זידאטשוב. חסידי־בל ז ל א רצ ו בכ ך והנהיג ו נוס ח שלהם. בהיות ם