471 זאב זוהר 472 סוקולובר, ר׳ אהרן משה קאווא, ר׳ אבשלום, ר׳ יענקלי גולדברג, ר׳ טבל וליונד הקדוש והטהור, ר׳ חיים ליב פאפ סור׳ יודלע קימל, ר׳ משה וואלף הצנוע ור׳ יוסלה קורץ, ר׳ הערש פילים, ת״ח גדול ומחבר ספרים, ר׳ שלום הלפרן העדין, ר׳ פנחס לעווע ר ור׳ יודל אטלס, ר׳ שמואל ליב לנדוי ובנו ר׳ נחמן, ר׳ שלמה אייבשיץ האציל והצנוע, ר׳ מנדל שורצוולד ור׳ יצחק ברנדלר הקנאים, ר׳ יוסף קלארברג ור׳ חיים משה שדיבר המתקדמים. כביכול. ר׳ מרדכי ליסקובטר למד שיעור עם מיטב הבחורים, ר׳ גרשון הייזלבך החריף והבקי, ר׳ ליפא גרשון החקרן והפילוסוף — ויבל״ח הרב ר׳ מרדכי בוימל רב בניו־יורק והסופר ההיסטוריון ד״ר הלל זיידמן. — יהדות דבוקה באמונה זכה, במעשה חסד לזולת, בתפלה זכה, ובחקר היהדות, בכסופי גאולה ובשירת חיים שנפסקה כה פתאום. קלויז זידאטשוב ריכז את מיטב האינטליגנציה החסידית בלבוב ובו הדריך ולמד שעוריו החכם הגאון ר׳ ראובן מרגליות, החי עמנו בתל־אביב, שהצטיין בגדלותו כאישיות מרכזית בחבורה זו. תורה וגדולה, חסידות וקבלה, חקירה ומדע, מעשה חסד וצדקה — חינוך חסידי לתורה ודרך־ארץ — כזה היה "קלויז זידאטשוב" בלבוב. ז. ״סטעפינער קלויז״ ברחוב פורמנסקא 5. לפי המסורת נוסד הקלויז ע״י המגיד מסטפין, תלמידו של המגיד ממז׳בוז, בזמן בקורו בלבוב בדרכו מברודי אחרי מלחמתו ב״מתנגדים״.

ח. קלויז סיקסטוסקא. אחד הבתים המפוארים והעתיקים בלבוב היה ביהכנ״ס סיקסטוסקא ברחוב שאינוכא — בית־תפלה לאריסטוקרטיה שגרה בסביבה זו: עשירים, אלופים, פרנסים, "פני־העיר" ולמדנים! ביניהם המשפחות המיוחסות לנדא הוסמן. בחצר עמד ביוהמדרש עבור הלומדים המיוחסים, כגון: ר׳ שמלקא רוקח, שמלקא הורוויץ נשיא הקהלה, ר' ליביש וואהל מראשי הקהלה, אחיו איסר וואהל, העסקן נשוא־ הפנים ר׳ וואווצי כהנא, חתנו של ר׳ יוסילי פאפרס מברודי, הרב יעקב וויטלס נשיא "המזרחי" ואח״כ נשיא "אגודת ישראל" בגליציה המזרחית ועוד.

בערך בשנת תר״ג הוקם הקלויז בעזרתו של הנדבן ר׳ אלכסנדר זישא פפוי, לכבודו ובנדבתו של הרב ר׳ בנימין זאב (וואווצי) שיינבלום, תלמידו המובהק של הצדיק ה״שרף" ר׳ אורי מסטרליסק ובנו ר׳ שמואל, מחבר ספר "שלשה ספרים נפתחים". הקלויז היה מרכזם של ה״לומדים" וכמה מחסידי סטרליסק, טשורטקוב וזידאטשוב שגרו בסביבה ובחורים מתמידים — היו באים אליו במשך כל השבוע. בין ראשי הקלויז ומתפלליו היו ר׳ וואווצי ובנו ר׳ שמואל, ר׳ איטשע־־מאיר אטינגר (שנתמנה אח״כ אב״ד בלבוב), מרדכי ברז״פ־רפפורט, משפחת ווקסלר, נח ושאול פפירנא, נחום בורשטין (שנתמנה אב״ד בחידו־ רוב ובבורשטין). לאט לאט פנה זיוו של הקלויז ובמשך השנים שלפני המלחמה לא היה רישומו ניכר כלל. בבנין ביהכנ״ס סיקסטוסקאה החלו מנשבות רוחות חדשות והיתה מגמה להדמות במקצת ל״טמפל". ט. קלויז סאסוב־פומרין. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 ברחו המוני פליטים מעיירות גליציה אל הערים, ואלו שלא הספיקו לברוח לוינה, לפראג או להונגריה, באו ללבוב. בין הפליטים שבאו ללבוב היה גם האדמו״ר ר׳ שלמה מסאסוב עם משפחה גדולה: בנים ובנות, חתנים, נכדים ונינים. הוא התגורר ברחוב קוטלארסקא, בבית אחד מחסידיו, לנדא. באותו בית נפתח "קלויז סאסוב".

לאחר שנים אחדות נפטר הרב י בלבוב, זקן ושבע־ ימים, והדינסטיה שלו, בניו וחתניו, התפזרה לכמה "חצרות", ביניהם היה אחד מחתניו האדמו״ר ר׳ שלום טויב, האב״ד דק״ק פמורין, הסמוכה לסאסוב, שגם הוא עבר עם חותנו ללבוב בתחילת המלחמה. בדירתו