ארכיטקטורה ואמנות כבתי־הכנסת זו, נוצרו טיפוסים ארכיטקטוניים עצמאיים של חלל בית־הכנסת. המעניין ביותר בין בתי־הכנסת הבנויים אבן היה הטיפוס של בנין מרכזי בעל תוכנית רבועית, עם ארבעה עמודים, התומכים תשעה "שדות" קמרונים • בשדה האמצעי, בין ארבעה עמודים, היה מקומה של הבימה, האלמנט השולט בהלל . לבתי־הכנסת העתיקים ביותר השתייך בית־הכנסת ״מחוץ לעיר״ של לבוב, אשר הוקם בשנת 1652. ארבע אומנותיו הכבדות, שעובין 1.13 מ׳, היו בנויות אבני־ גזית. צלע־הרבוע של האולם היה כ־20 מ׳ וגובהו כמעט 11 מ׳. לאורך כל הקירות עבר — במחצית הגובה — אפריז של ארקדות מדומות, מוטיב שהיה מקובל מאד בבתי־הכנסת מטיפוס זה בפולין. כמעט יחיד במינו (דוגמה שניה הידועה הוא ביכ״ג בזאמושץ) הוא מבנה היציע הגבוה בשביל מקהלת־הנערים, הנסמך אל הקיר המערבי. סולם של 15 מדרגות גבוהות הוביל אליו בזרוע אחת בסמוך לקיר. מעל לעזרת־הכניסה, בכל רוחבו של הקיר המערבי ולשני צדי האולם, נבנו היציעים של עזרת־ הנשים . לאחר הקמת בית־כנסת ,.מחוץ־לעיר" . נבנה בית־ כנסת בתוך דומות העיר כרחוב בואימו כ54 . בשנת 1797 פורק הבנין, לפי פקודת השלטונות, מפני סכנת מפולת, והוקם מחדש בשנת 1801 . חלל הפנים של בית־ כנסת זה, משקף כמעט בדיוק את צורת בית־הכנסת הישן שמחוץ לחומות .
מלבד שלוש בתי־הכנסת הללו, היו קיימים עוד עשרות בתי־כנסת קטנים, הדרי־תפילה ובתי־מדרש. מהם ראויים לציון, מפאת ערכם הארכיטקטוני — שני בתי־מדרש גדולים, שנבנו במאה הי״ח, אחד בעיר ואחד בפרבר־קראקא. בשניהם אולמות גדולים, מקומרים קמרונות כבדים בקומת־הקרקע, שהכילו גם ספריות גדולות. בקומות העליונות היו חדרי־תפילה של חברות ואגודות בעלי־מלאכה שהועברו לכאן מבניני־העץ הישנים, שנעזבו בתקופה שעברה. בשנת 1848, עם התחלת תהליך ההתבוללות בחוגים מסויימים של יהודי לבוב, הוקם בית־הכנסת של "הנאורים", או כפי שנקרא "הטמפל". בבנינו ניכר שהולך ונפסק הקשר למסורת האדריכלית של בתי־ הכנסת מן התקופות שעברו. הדבר בולט בסדור החלל: אע״פ שהבנין הגדול בעל הכיפה הוא, לפי צורתו החיצונית, טיפוס מרכזי, פנים האולם לא הותאם לכך באופן עקבי; הבימה איננה במקומה הטבעי, במרכז האולם, מתחת לכיפה, אלא הועתקה לפני דוכן ארון־ ד״ר ארסולד הרניגסמן
הקודש וצומצמה לקביעת שלחן בלבד. ולא זו בלבד, אלא אף ניכרת בו השפעה של אדריכלות נוצרית־ כנסייתית ע״י הוספת דוכן המטיף בצורת גזוזטרה קטנה וגבוהה ליד הקיר הצפוני. מעל הגזוזטרה השמיעו הרבנים את דרשותיהם בשבתות ובמועדים, בפולנית וגרמנית, לסרוגין. משלושת צידי האולם הנרחב השתרעה עזרת־הנשים בשתי קומות־יציעים. היציע העליון, בחלק מול ארון־הקודש, היה מקומה של מקהלה מעורבת ושל העוגב. בתי־הכנסת בלבוב הצטיינו בשפע של ספרי־תורה וקשוטיהם — כתרים, טסים וידים, פרוכיות ועוד. מושג מה היקף האוצרות גם במאות שעברו אפשר לקבל לפי הרשימה של החפצים, שנשדדו בבתי־הכנסת בימי הפרעות של שנת 1664: מבית־הכנסת "מחוץ־לעיר 72 ספרי תורה, 24 כתרים, 60 פרוכיות, ומבית־הכנסת של נחמנוביץ׳ — 65 ספרי תורה, 34 כתרים, 12 פרוכיות ו־136 מעילי תורה וכו׳. מספר רב של נברשות נחושת מפוארות היה תלוי בקמרונות; מחזירי־אור מעוטרים אורנמנטים מעולם הצומח והחי ואף דמויות אדם קשטו את הקירות. כדאי להזכיר את קערות הנחושת והכסף השטוחות והגדולות, בבית־הכנסת של נחמנוביץ, בשתים מהן היו מתוארים המרגלים נושאי אשכולות הגפן, ובקערה אחרת דמויות אדם וחוה בצד עץ־הדעת. ברשימה הביבליוגראפית יימצא חומר היסטורי ואילוסטראטיבי רב על בתי־הכנסת בלבוב. 16 ד 0 ס 261 * 1 ק 119 567 ז*\ 0 /*\ 1 121 * 27 : 8313630 • 61 ( 3 ^ .־ 01 . 1906 , 0660 * ו 90 ^^/ ו 90 1 X
6 [3216 > [6 [, 5103 ^10 * 27 021610103: 8319630 • 61 [19 ^ז .־ 01 . 1909 ^ג 6 ^י £,(1/ץ//ץ 563 ז*! 0 ^י 8 8161101:663). 61 * 2367 1 - 01 ק 3) 110 60660113666, £5066 0611: 01:1:6־31) 601־16 ^.ז 0 0165 013093 ^613 .^001 Xז \60 ק, 8703909601:7 015066 -־101־£1. 2. 065. 01 111:1:611110960^). 1:5 י£61) 6110 ז36 {X^X 1310 ^1. 3:1־3010611 *£1 10 *36161 בת 01606 *£005. 0601 [5661109 . 1915 ¥111/11/ו -82752100 6 כת ק ז*\ 6162010 6611:661:0016207 *1.^2 £00:20110 . 1913-14,[75616 \\י 0 ז*/1 [666016206 *£011 826016 80611523 , 3 ^\0 ^\£3 *4135\1 23671:61:27661־835-2061 130.ז 0 . 1928