497 חזני לכוב 498 שנמשכו שעות ארוכות. השפעה רבה נודעת למנגינותיו על המוסיקה החזנית של בני דורו. בימים ההם לא ראו כל חסרון באריכות יצירותיו; אדרבא, בזאת נבחן כל חזן. נועם זמרתו בסולו של אלט ובניגון "ויהי נועם" שבספירה, או ביצירותיו לחגים ולימים הנוראים היו מפורסמים, והיה משלב את התנועות ומחליף את הסולמות וחוזר לסולם היסודי, מעשה פלא. בנצחו על המשוררים והנוגנים קנה לו שם עולם כאחד המנצחים המפורסמים. במקהלתו השתתפו משוררים מגילים שונים: ילדים־נערים, מבוגרים, שחולקו בצבעי הקולות השונים: סופרנים, אלטים, טנורים ובאסים. כולם היו אמונים עלי שיר בתכלית הדיוק, והשירה בוצעה "פה אחד" ללא צליל מזויף. רק מנצח מחונן כר׳ זיידל יכול היה להביא את כולם לידי ליכוד נפלא כזה. תקופת כהונתו בלבוב ושירתו בביודהכנסת מתוארת יפה ע״י ש. ז. יעבץ, יליד לבוב ("בית הכנסת", תל־אביב, חוברת ג־ד, כסלידטב תש״ז). ואף הוא התעכב על מקהלת ר׳ זיידל שהרנינה את הלב. כחובב חזנות נלהב, הוא מתאר את הרושם שהשפיעה עליו המקהלה של ר׳ זיידל בשפה של חובב.
יצירותיו של ר׳ זיידל חוברו בטעם מיוחד, בדרך עצמאית ובצורה אופיינית. רבות מיצירותיו שחיבר בימי כהונתו בלבוב, נתחבבו על רוב הישובים היהודיים במזרח אירופה ובמערבה וכן באמריקה. אע״פ שמעודו לא ביקר בשום מכון לאמנות ולמוסיקה ולא נתחנך לסדר ומשטר בנגינה, הצליח למזג ביצירותיו תכונות, קוים ושרטוטים מלאי יופי וחן, הדר וטוב. שבע שנים כיהן בלבוב, עד שנסע לרובנה ומשם לאמריקה. קוים ורישומים מתולדות ימי חייו והתגלותו בחזנות מעולפים באגדות־עם. ד. ר׳ ברוך קינסטלר (קונסטנטינר) שני חזנים נתפרסמו בשם ברוך קינסטלר. האחד כיהן כחזן בקרלין־פינסק, והשני בא מקונסטנטין שברוסיה ללבוב ונתקבל בבית־הכנסת בחוץ־לעיר אחרי ר׳ זיידל רובנר. תקופת כהונתו בלבוב היתה מצויינת בתולדות החזנות בעיר. שלושה חזנים גדולים כהנו אז בלבוב: ברוך שור בביהכנ״ס העירוני, ברוך קינסטלר בביהכנ״ס בחוץ־לעיר, ויצחק צבי הילפרן ב״היכל". קינסטלר היה יוצר יצירות בחזנות, והשתמש רק ביצירותיו וכן היה גם מנצח המקפיד כחונדהשערה
על טוהר הצליל היוצא מפי המקהלה, שלאימונה השקיע את מיטב מאמציו. בכל אחת מיצירותיו ארכו אימוני המקהלה משלושה עד ששה חדשים. משורריו היו בחירי קול, ומהם יצאו חזנים שנתפרסמו בעולם. ברוך קינסטלר כיהן בלבוב כחזן עד שאבד לו קולו. הוא חי עוד שנים מספר לאחר מכן בלבוב עד שנפטר. גם בזקנותו היו מתיחסים אליו בכבוד. זכרו לו חסד מקהלתו. ה. ר׳ זישה הרד אחריו בא זישה הרר, שכיהן בביהכנ״ס בחוץ־ לעיר משנת 1918. בשנים מועטות הגיע לשיא־תהלתו בחזנות, בגלל מקהלתו שהשתתפו בה משוררים מצוינים ומובחרים. הרר הצטיין בעיקר כמלחץ יצירות ומנצח על המקהלה, אף שהיה בעל טנור נעים. הוא הצליח למשוך למקהלתו מטובי המשוררים בלבוב. הצלילים היו קולחים כמי־מנוחות או שהיו נשפכים כאדמים מתוך המיה וגעש. אחרי שחבורות המשו־ ררים המובחרים נתפרדו, ותמורתם לא מצא כוחות מעולים, ירד כבוד המקהלה בעיני הצבור. הרר ידע ספרות מוסיקלית ותורת ההרמוניה. פרופסורי הקונסר־ בטוריון היו באים לשאול עצה מפיו. שרו אצלו במקהלה זאב ריכטר (כעת חזן בחיפה), טנור; יצחק שראגר (״איצ׳לה״ בלשון חיבה); נער בעל קול אלט בשם אלתר קיממר, שהיה ילד־פלא. החזן כתב למענו תוים "קול־יחיד" רבים והיה אהוד מאד על הקהל. כתב וחבר יצירות לכל השנה, לשבתות וחגים ולימים הנוראים והשתמש בתפלה רק ביצירותיו. כל חבוריו היו ברוח המסורת, אלא שלא. הוציא בדפוט אף אחת
מיצירותי הנעלות, בעלות חן ויופי. זישהררהיה ל״שם־דבר" בחזנות לבו ב והשתמש בכל היתרונות המוסיקליים שחונן בהם מלידה "לקדושה ולתפארת". ועד היום מזכירים את שמו ביראת־כבוד ורטט. ׳ * ו. אהרן שלום שירמן אהרן שלום שירמן היה חזן־שגי בביהכנ״ר בחוץ־ לעיר. נולד ברוסיה, היה מנגן גדול ומוסיקאי טוב. חיבר הרבה יצירות יהודיות מצוינות, וכבודו היה גדול בעיני שומעיו. מת בלבוב בן חמישים וארבע. ז. ישראל הכהן שור ישראל הכהן שור (שלא היה קרוב לברוך שיר) נולד בחירוב, גליציה, בבית הורים אמידים וחשובים, קיבל חנוך דתי קיצוני, וכבר בשנות בחרותי נתכבד