499 חזני לבוב 500 לשיר על שולחנות האדמו״רים הגדולים, עבר לפני התיבה בימים הנוראים כבעל־תפילה למוספים אצל האדמו״ר ברימנוב וצ׳ורטקוב בהיותו בן 18 נשא אשה בבירטש, גליציה. בשנת 1909 החל לכהן כחזן עירוני בפשמישל. אך לא נשאר שם זמן רב, כי ביהכנ״ס "פורשטטר" בלבוב הזמינו כחזן, ושם כיהן עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. הוא הגיע לברין, בירת מורביה, ונתקבל שם כחזן ביהכנ״ס הגדול. אך חזר ללבוב ונשאר בה עד סוף מלחמת העולם. עבר לקרקוב ונתקבל כחזן בביהכ״נ הישן במקומו של החזן הנודע לייזרקה גולדברג. שם הצטנן וחלה, וכשנסע לנאות־קיץ בפישטשאני לרפוי, נתקבל שם כחזן, ערך מסע קונצרטים על פני אוסטריה והונגריה עד שהגיע לציריך, שויצריה, ומשם נסע בשבת 1923 לאמריקה ושימש בחזנות, עבר לפני התיבה בשיקאגו, בוסטון ובערים אחרות. שור היה גם מנגן יפה ות״ח וירא־שמים גדול, בךבית אצל האדמו״רים והרבנים שחבבוהו מאד. הקליט רבים משיריו החזניים באמריקה ותקליטיו נתחבבו מאד על הקהל. הוא מת במחלת־־לב בגיל המשים. 3. בבית־הכנסת "גל־עד" ח. דוב־כר לכוביץ

דוב־בר לבוביץ באלבוב מפולין הקונגרסאית. מקודם כיהן ב״היכל״ בשנים 1923 — 1930. היה בעל טנור זעיר, קול דק של שת* אוקטבות. זמרתו היתה "מועט המחזיק את המרובה", הצטיין בקולו הרך והנעים, ונהירים היו לו היטב שבילי הנגינה לכל ענפיה. בתפלתו היה מלטף ומלהיב את שומעיו. היה גם משכיל וכתב מאמרים בעברית יפה על בעיות הנגינה היהודית. אך לא אהב להתעכב זמן רב במקום אחד. היחסים בינו לבין הרב המטיף ב״היכל״ היו מתוחים, עד שהתפטר ועבר לכהן כחזן בבית־הכנסת "גל־עד" במשך שנתיים, אך גם שם היו יחסי־ריב בינו לבין הגבאי, שגרמו להתפטרותו. הוא עבר ללודז, לבית־הכנסת הגדול. במשך השנתיים שכיהן לבוביץ בביהכ״ג בלודז יצר את האטמוספירה הנכונה של תפלה בלחש, ויהודי לודז נהרו בכל ימי השבת והחגים אל ביהכנ״ס הגדול לשמוע אל הפרוש המוסיקלי של תפלתו, אך גם שם התקוטט עם הגבאים, עד שהתפטר גם מכהונתו זו. ט. מנדל פינסטר־רוקח החזן מנדל פינסטר־רוקח היה נכדו של האדמו״ר מבלז, נולד בגליציה בשנת 1906, למד בוינה יחד עם החזן ישראל מייזלס מלבוב אצל החזן הנודע יהודה ליביש מילר. כיהן כחזן בסטניסלב, בעל בריטון לירי. קיבל סטיפנדיה ולמד בקונסרבטוריון. יהודי ת״ח ומשכיל. בביהכנ״ם "גל־עד" בלבוב כיהן כחזן בשנים 1935 — 1937. משם עבר לרוטרדאם. עם כיבוש העיר כיבוש העיר בידי הנאצים נשלח עם אשתו ושני ילדיו למשרפות ההשמדה אשר בפולין. י. דוד קאצמאן

דו ד קאצמא ן נול ד באוקראינ ה למשפח ה אדוקה . אבי ו הי ה למד ן גדו ל ומשכי ל ובעל־תפל ה ידוע . בגל ל הפרעו ת ב~ 1920 עז ב א ת רוסי ה וב א ללבו ב ונתקב ל כחז ן בביודהכנס ת המכונ ה "שעהנאכע ר שוהל " א ו ביהכנ״ ס סיקסטוסקא . הי ה בע ל קו ל טנו ר ליר י ותרבו ת מוסיקלית . החזני ם גרשו ן סירוט ה ויוסי ל רוזנבל ט הופיע ו בלבו ב כחזנים־אורחי ם לפנ י התיבה , ול א על ה ביד ם להעמיד ו בצל . קאצמא ן יד ע למשו ך בתפלת ו הערב ה המונ י מתפללים . הו א כיה ן בחזנו ת בלבו ב ע ד 1926 . מש ם עק ר לוילנ ה לביהכנ״ ס העירונ י הגדול , לביאליסטו ק והרחי ק נדו ד לקנד ה ואמריקה , ש ם הו א מכה ן בחזנו ת ע ד היום . יא . יעק ב קוסוביצק י יעק ב קוסוביצקי , אח ד מהחזנים־האחי ם קוסוביצקי , ילי ד וילנה , ב א ללבו ב בשנ ת 1926 , במקומ ו ש ל קאצמא ן בביהכנ״ ס סיקסטוסקה , ואח ר זמ ן הבי א אלי ו א ת אחי ו דו ד כמנצ ח ע ל המקהלה . יעק ב הי ה טנו ר שנ י במעלה , מרצ ה יפה . מש ם עב ר לבית־הכנס ת "גל - עד" . אח״ כ עב ר ללונדון . יב . יוס ף איידלזו ן יוס ף איידלזון , ילי ד וילנה , בע ל טנור , כיה ן בלבו ב בביהכנ״ ס ״גל־עד ״ בשני ם 1930 — 1935 , הי ה חבי ב מא ד ע ל הצבור . נמצ א כע ת באמריקה . יג . החז ן קרושבסק י החז ן קרושבסק י כיה ן כחז ן בביהכנ״ ס "גל־עד" . מלבו ב נס ע לאמריקה . יד . זא ב ריכט ד זא ב ריכט ר הי ה ש ר במקהל ה אצ ל זיש ה הר ה שחיב ר בעבור ו יצירו ת מותאמו ת לקול ו חטנורי . אחר י