501 ט. ש. גשור י 502 עזבו את לבו ב עב ר לאוסטרליה, ומשם בא לחיפה, ומכהן כחזן בביהכנ״ס ברח׳ יוסף. 4. בבית־הכנסת סיקסטוסקה טו. החזן דוד פקר 5. בבית־הכנסת "טורי־זהב" טז. שמואל קנטורוף שמואל קנטורוף נולד בקרמנטשוג, פלך פולטבה, אבדהיה ראב״ד בעיר והוא קיבל חינוך דתי, למד בישיבת "חפץ חיים" בראדין ובליובויץ וקיבל סמיכה לרבנות. היה בעל קול טנור לירי יפה. כהונתו הראשונה כחזן •היתה בלבוב בביהכנ״ס "טורי־זהב", העתיק בבתי־הכנסיות אשר בלבוב. עבר לכהן בבית־ הכנסת "בית שלמה" בתל־אביב, והיגר לאמריקה. 6. בביהכנ״ס "אור הישר מפרשי הים" יז. חיים וולפיש חיים וולפיש נולד בברודי בשנת 1886. אביו ר׳ משה היה ת״ח מובהק. חשקו לחזנות היה גדול, עד שהלך רגלי ללבוב כדי לראות ולחסות בצל החזן הגדול ברוך שור. בן עשר נתקבל אצל שור וש ר אצלו׳ כמשורר שמונה שנים. כהונתו הראשונה כחזן היתה בלבוב, בביהכנ״ס ,.אור הישר מפרשי הים" במשך כשנתיים. עבר לבודפשט וכיהן שם כחזן שנתיים. בביהכנ״ס "גמילות חסדים" אשר בוינה. ברובע ה־17, כיהן שמונה שנים. בעל טנור יפה ותרבות מוסיקלית טובה, ספג נגינה רבה מאמני העמוד. ביולי 1921 עזב את אירופה והתישב באמריקה. 7. ב״היכל הנאורים"(טעמפעל)
יח. יהושע השיל (פיצ׳י) אברס (1820 — 1896) פיצ׳י אברס היה חזן ומלחין גדול. בעודו ילד בן שש הראה כבר נטייה חזקה לנגינה וזמרה בבית־ הכנסת של יוסף פרל, היה חזן בטרנופול בשנים 1837 — 1844, שנים אחדות למד בוינה אצל זולצר, בלבוב אצל החזן הידוע מודל ואצל בצלאל אודיסר. כתב יצירות בנוסח האמנים האיטלקים העתיקים. בלבוב יכול היה לפתח את כשרונו החזני־מוסיקלי. אברם כתב שורה של יצירות ורציטטיבות ושמו התפרסם בכל העולם. ביחוד הצטיין בקול־יחיד שלו, קול בריטון, ובסגולות ויתרונות של קול באס פלאי. יש שהיה יורד בקולו לדיוטא התחתונה של הטונים הנמוכים, או שהיה עולה בשלבי הקולורטורה, בסלסו־ ליו החדים והמהוקצעים, והיה מרעיש ומפליא את שומעיו. החזן הנודע פנחס מינקובסקי אמר עליו: "לא אחת נפעמתי מזמרתו של אברס. בעל מזג מתון, בלי התלהבות, אך בכוח הקול הפלאי וחריפות גרונו עד לב השמים, היה טס כנשר ומגרונו התפרצו כאילו מאליהם סלסולי כסף וזהב טהור". בספרו "זמרת יה" השתמשו בקהילות רבות ברוסיה ובפולין. 1844 — 1860 כיהן פיצ׳י בחזנות בלבוב. משם עבר לאודיסה והגיע לשיבה טובה (למעלה משמונים שנה), וכיוצא מן הכלל בין החזנים היה גם עשיר. השאיר בת שהיתה זמרת־אופרה ממדרגה ראשונה. אחריו כיהנו ב״היכל״ החזן משה רומאן (1860 — 1862) ואוסבלד וייס מסגדין (1862 — 1873). יט. יעקב בכמן (1846 — 1905) יעקב בכמן היה אחד החזנים הנודעים במאה הי״ט,
שיצאלו שם באירופה כ״כוכב״ ברינה ובתפלה׳ בקולו ובגרונו המפליא. נולד בלוגאן (יוהלין). עוד בימי ילדותו נתגלו בו כשרונות מוסיקליים והיה למשורר אצל החזן העירוני פסטרנק בבית־הכנסת בברדיצ׳וב. בעצתי ידיד נסע לפטרבורג ולקח שעורים מפי המוסיקאי הגדול אנטון רובינשטין, שהיה אז מנהל הקונסרבטוריון. הצטיין בלימודיו והיה לבחיר התלמידים. אף ערך קונצרטים בלוית מורו רובינשטין בערי רוסיה, אך לבו לא נמשך לאופירה ולזמרה חילונית, אלא לחזנות. הוא עזב את הבירה וכיהן כחזן ברוסטוב ע״נ דון ובברדיצ׳וב. ב־1873 נתקבל לחזן ב״היכל״ בלבוב. ב־1879 עבר לאודיסה, שם יסד מקהלה מעורבת יפה והתחיל לאסוף ולכתוב את יצירותיו המפורסמות והוציאן לאור בספר "שירות יעקב״ בשנת 1884. הוא קיבל תואר פרופיסור למוסיקה ועבד קנטטה שחיבר לחגיגת ההכתרה של הקיסר הרוסי קיבל מכתב־תודה בחתימת הצאר. בכמן פירסם מאמרים על חזנות ומוסיקה וכתב דברי הערכה על זולצר, נובקובסקי, לבנשטין ואחרים. היה איש משכיל, יודע לשון וספר. כב. יצחק הירש הלוי היילפרן יצחק הירש הלוי היילפרן נולד בשנת 1854 בזיטומיר שבאוקראינה. בילדותו נתקבל כמשורר אצל החזן יחזקאל פינזינגר בעיר מולדתו׳ והיה שלישי בשירת המסורת אחרי ירוחם הקטן וניסי בלזר. היילפרן קיבל תורה מהחזן הנודע וולף שסיצבורג, שלמד