מ. ש. גשור י שירת המסורת מפ י ירוחם הקטן, גאון השירה העתיקה, ואח״ב שירת הסדר של זולצר. בקולו הבריטוני ובמזגו החם דמה לזולצר רבו, והמנגנים קראו לו "זולצר הרוסי". היילפרן נתמנה לחזן בהיכל הניקו־ לאיובי בחרסון. מחרסון הגיע היילפרן ללבוב וב־18 באוגוסט 1886 נתקבל כחזן ב״היכל", שם כיהן בתפקידו כעשרים וחמש שנים רצופות, והיה מכובד מאד ואהוב אצל הקהל ואצל כל ידידיו. היילפרן שמע יפה עברית, גרמנית וצרפתית, היה רוהט בתוי־נגינה, כתב באידית שירים עם מנגינות. היה חזן קלאסי. הוציא גם אוסף שירים: ״דער לידער־קראנץ״, אודיסה, 1889. אחרי שכיהן בלבוב 25 שנים, התקוטט עם אחד מגבאי ה״היכל", עזב את לבוב וחזר לרוסיה. בשנת 1891 חזר ללבוב ונתקבל שוב כחזן הראשי וכיהן שם עד 1911. בגלל מריבות משפחה הגיש בקיץ 1911 את התפטרותו בתנאי שיקבל פיצויים בסכום 6000 כתרים. במהלך הסכסוך פרסם היילפרן באידית כתב־פלסתר בשם: "די געהיימניסע פון דער באלטאווער קלויז פערפאסט פון חגלת בת צלפחד איין אשא שוואכע וואס וויל יעמען פאר דעם בעל תפלה שלמיאל פון אלע רשעי ם וואס זוכן חטאים מיט זייער רב פון ר׳ קתריאל לסדר: והיה לך רבי בלוי תכסות עינים בארץ מתחת לכל אשר אתך ואת כל ונכחת אל פה באלאטיעי ובשנת תרע״ב לפ״ק״ (לבוב 1911). מלבוב עבר לוינה ובמלחמת העולם הראשונה היה במצוקה והקהל שלחה לו תמיכה. נפטר בוינה בשנת 1927. כא. פנחס מינקובסקי
פנחס מינקובסקי בא בשנת 1885 ללבוב ונתקבל כחזן ב״היכל". נודע לו על המשרה הפנויה באודיסה, אשתו התנגדה להישאר בלבוב, והוא עזב את העיר. כב. החזן דרבסקי (ה!ובנר) החזן דרבסקי כיהן ב״היכל". יליד ליטא, למד באיטליה שירי אופירות, היה גם יפה־תואר, יודע תורה ומדבר גדולות, ואחרי כל אלה נשאר מזמר שאינו יכול לקרוא שורה אחת של תוי־נגינה כהלכתם. היה קורא לעצמו "נסיך הזמרה", "פרימה טנורא איטל ־ יאנה" וכר. העלה אבק רב בעיני ההמונים. אבל היה בעל קול יפה. כג. משה יהושע זייץ משה יהושע זייץ נתקבל לחזן ב״היכל" ב־19 במאי 1912. היה אחד החזנים המושלמים בתורה ובהשכלה, בנגינה ובאמנות הזמרה. נולד בשנת תר״מ (1880) בעיר סאווראן פלך פודוליה להורים חסידים. בן שמונה החל לשיר ובהיותו בן י״ג עבר בפעם הראשונה לפני התיבה. עד גיל כ״ב שר אצל חזנים שונים, כזיידל רובנר, שניאור, שלום גרינשפאן ועוד. כיהן כחזן בערי רוסיה: יקטרינוסלב, זויהיל, בוריסלב, וארשה וברדיצ׳וב. ב״היכל" בלבוב כיהן כחזן תשע שנים ובשנת 1921 עבר לאמריקה. כד. הרמן כורנשטיין הרמן בורנשטיין מוארשה בא לכהן בחזנות בלבוב במקומו של דוב־בר לבוביץ, חזן ה״היכל" בשנים 1922 — 1932. היה יליד קליש, פולין, שר אצל החזן הנודע נח לידר (זלודקובסלי), למד זמרה בברלין, שר גם רפרטואר קלאסי עולמי, בעל טנור דרמטי, אך לא חזני. ההמונים חבבוהו מאד, ותמיד מלאו את בית הכנסת לשמוע אותו בתפלה וברינה.
בימי ו הורע המצב הכלכלי בקהלת לבוב, שנאלצה להפחית את המשכורות של "כלי הקודש". בגלל זה התפטר, עבר לבודפסט ונתקבל כחזן בבית־ הכנסת רומבך, שם עמד בכבוד גדול עד 1937, כשקבל פקודת־גירוש מטעם הרשות עבר לליברפול, אנגליה. שם הוא נמצא עד היום. בה. עזריאל שמואל שניידר החזן שניידר היה בעל קול לא גדול. נשאר בתפקידו עד פרוץ מלחמת העולם השניה, ונספה, כנראה, בימי השואה. כו. אליהו קרנר ב״היכל" בלבוב היה חזן ראשי אחד ושלשה משנים. אליהו קרנר כיהן כהזן־משנה ב״היכל" בשנים 1879 — 1929, היה יודע כל הנוסחאות בחזנות, בעל־ קורא טוב, מקובל מאד בין ההמונים. כז. מנדיל שיין יליד לבוב אף הוא, מ־1920 חזן־משנה ב״היכל" לבוב. ידע להתפלל יפה עם מקהלה והכיר היטב את כל להטוטי החזנות. היה ידוע גם בשטח המוסיקה.