515 משכנות היהודים 516 הטסה של כמרים, וכאן הכריזו רבני פולין את החרם על יעקב פרנק וסיעתו. בחצר נמצא בית־המדרש "טורי זהב׳ / 7) ע״י בתיהכנסת ממין נמצא בית סוקולובסקי. לפני 1571 היה שייך לעיריה. בשנת 1604 קנה פרנס־הקהלה מרדכי בן יצחק את המגרש ובנה בית חדש ויסד בו את ה״הקדש׳ / שהועבר אח״כ אל הבית האחרון שברחוב באימוב. בסוף המאה הי״ח קנה את הבית ראש־הקהלה, יוסף צימלס. 8) בשנת 1588 קנו היהודים מן העיריה את הבית במגרש ״פלאצ׳עק״ (מס׳ 31), במאה הי״ח רכש את הבית חיים צופובניק (מוכס־משקאות), במאה הי״ט השתייך הבית לבית־החולים של הקהלה. 1) מעבר לרחוב, מול הבתים 1 — 7, היה הבית הראשון ״בית קורקיס״ בפינת רחוב רוסקא (בלאחארסקא 20). במאה הי״ז השתייך הבית למשפחת נחמנוביץ, וממחצית המאה הי״ח עד שנת 1914 למשפחת אבלוביץ, שבימי שלטון אוסטריה קיבלה את השם קורקיס. 2) הבית השכן (מס׳ 22) נבדל מבית קורקיס ע״י ־ חצר, בחזית. במאה הי״ח היה הבית שייך למרדכי בן אברהם פייגלס, אח״כ קנו בני קורקיס את הבית וביי ג״ם את החזית. 3) הבית ברחוב בלאחארסקא 24 הוא ביתו של ר׳ גחמן ־ בן יצחק, בעלה של "גילדענערויזה". אחרי מותם עבר הבית לידי בנם יצחק בן נחמן ויורשיו. 4) הבית ברחוב בלאחארסקא 26, בית אב; ר צעלניק.

5) הבית ברחוב בלאחארסקא 28 היה רכושה של משפחת זולקיבסקי. בשבת 1590 נקנה הבית ע״י ישראל בן יוסף איידלס שייסד בו ישיבה. ראש הישיבה היה ר׳ יהושע פאלק בן אלכסנדר הכה! . מאז קראו לבית בית הרב ("קאמיעייצא ראבינאווסקא"). במאה הי״ה עבר לידי מיסז־י דכרמליתים, אולם בשנת 1788 נקנה מידיהם ע״י ראש־הקהל זיסמן לייב בלבן. בשנת 1837 נשרף הבית. 6) הבית ברחוב בלאחארסקא 30׳ אחרי השרפה במאה הי״ח, היה רכוש הדומיניקנים ומידיהם נקנה ע״י ישראל בן פנחס שבנה שם בית חדש*). ואלו תולדות הבתים ברחוב סרבאנסקא (זרבבסקא): משנת 1871 נקרא בשם רחוב החלפנים ("די חלפנים גאס") זוקסלארסקא, או רחוב היהודים החדש (זידוב־ סקא נאווא) ומשנת 1888 עד 1939 ידוע הרחוב בשם באימו ב 0 *\ 6 ומ 1 ס 8 ) הוא הרחוב העתיק ביותר ברובע היהודים. שם התישבו היהודים אחרי השרפה בשנת 1552 בפינה דרומית־מזרחית והקימו את בית־ הכנסת שהיה עד שנת 1604 מרכז־הקהלה. אחרי שנבנה בית־הכנסת של ר׳ יצחק בן נחמן הלכה ופחתה חשיבותו. בשנים 1799 — 1801 הקימה שם הקהלה את בית־הכנסת הגדול. כמעט עד סוף המאה הי״ח עמדו עדיין כל הבתים ברחוב זה. לאחר שנהרסו חומות העיר נהרסו גם ^ — _ — *) 583 ^ 80 ^ 2 02161111€3 : 83138311 .^ 1 .־! ס , 55-57 . ק . 1909 ארבעה בתים למטרת סלילת רחבה ע״ש בובה ( 3 ^ 0 זא! ) אחרי כן ״פלאץ סוביסקיגו״ : 80816581690 130 ? 1) ע״י ביהכ״נ עמד הבית ברח׳ בואימו ב 52. לפי רשימה משבת 1767 השתייך הבית לצורף ברוד בן זאב. 2) הבית מספר 50 שכן ("קאמיעניצא קאפלאווסקא")

היה שייך לאשתו של הצורף משה קופל. אח״כ עבר הבית לידי הקהלה. 3) ביתו של משה בער בן זלמן (מספר 48). 4) בית מספר 46 הוא של משפחת מיזס. "ר׳ מאיר מיזיס הויז״. בשנת 1767 בקבה ע״י שלמה פנחס, אביו של מאיר ירחמיאל מיזס. בראשית המאה הי״ט עברו בבימי מיזם לבית מס׳ 18 ב״שוק" והבית בבואימו ב עבר לידי הרב ר׳ יוסף שאול נתיזון. 5) בית מספר 44, בפנת "פלאץ וועקסלארסקי", היה בסגלם 1730 — 1750 רכושו של יצחק מברודי, ואח״ב עבר לידי יורשיו. 6) הבתים מספר 40 ו־38 (583 ^י 10 ? 08 1863 ק 13) היו שייכים במאה הי״ח לחייט הירש ופישל בן זאב. שוק־הדגים ברובע היהודי 7) הבית השכן, מספר 36, ביתו של לאנדים, מעשירי הקהלה, בקנה מידי הכרמליתים במחצית המאה הי״ח. 8) הבתים מספר 30, 32׳ 34 היו צריפים עירוניים אשר נמכרו ע״י העיריה בשנת 1632 לפרנס הקהלה יעקב גומבריכט. הוא הרס את הצריפים והקים במקומם בית גדול. יורשיו של גומבריכט מכרו בשנת 1648 את הבית מספר 32 ליהודי זלמן. הבית מספר 34 היה שייך לשלמה פרידמן. במאה הי״ח הגישה העיריה משפט נגד בעלי־ הבתים וטענה שהמגרש לא נמכר כלל. בשנת 1708 מכרה הנהלת המשק של העיר את שלושת הבתים לדוד בן שמרי ל במחיר 600 זהובים. במאה הי״ט שייך הבית מספר 34 ליעקב מנדיל שי ף רש. ברנשטיין. הבית מספר 30 נרכש באמצע המאה הי״ח ע״י יצחק ודוד מארקוביץ. עד שנת 1939 נקרא הבית "דע ם פרנס הויד׳ (ע״ש הפרנס גומבריכט).