517 ד״ר נ. מ. גלב ר 518 בסימט ה "רוזאנא" (רויזענליקעל), שהפריד ה א ת הרחו ב היהוד י מרח׳ סרבסק א עמ ד בי ת "קלופוטובסקי", (מס׳ 28) שנחכ ר בשב ת 1648 ע״י לבק ו שנהר ג בפרעו ת בשנ ת 1691 להיר ש לבקוביץ, שמוא ל לייז ר והיר ש חיימוביץ. בשנ ת 1788 הי ה בעל־הבי ת — מנדי ל פוטרני ק (פרות). עבר ו השנ י ש ל רחוב־היהודי ם החד ש מתהי ל בבי ת ש ל רחו ב סרבסק א ובואימו ב 23. בשנ ת 1862 התמוט ט הבית, ולאח ר שנבנ ה מחד ש נרכ ש ע״י יוא ל טודרו ס ויורשי ו ש ל שורצוואלד. הבי ת השכן, מספ ר 27, הו א ש ל ברק ו מוניסוביץ, ובמא ה הי״ט השתיי ך לל. נוסיג. בשכנות ו נמצא ו הבתי ם (29, 31, 33) ש ל מנדי ל ב ן יואל, ברק ו דאבצע ס וש ל ראש־הקה ל הידו ע זיסמ ן ליי ב (לבקו) בלבן. בגו ש הבתי ם מספ ר 35—43 חל ו מאורעו ת שונים. בשב ת 1788 הי ו ש ם בתי־עץ, ביניה ם בית־המדרש (מספ ר 41), בתי־תפלה, אגודו ת בעלי־המלאכ ה (פחהים, רפדי ם ושזרים). פר ט לבתי־מגורי ם נמצא ו פ ה 17 איטליזים, בית־מרחץ, בית־הכל א וחבויות. רחו ב ז ה גב ל בסמט ת ״זארזברויאווניא״ וב ה במצא ו 3 בתי ם ש ל אייזי ק פאקטור, מאי ר השמ ש ובית־הכל א ש ל הקהלה. בסו ף המא ה הי״ח נמצ א גו ש בנינ י הע ץ במצ ב רעו ע מא ד והגוברניו ן נת ן צ ו להרס ם יח ד ע ם בית־ המדרש.

במקום הוקם הבנין מספר 39 ובית־מדרש חדש (מספר 41). בבית האחרון (מספר 43) היה בית־הספר לנערות ע״ש המטיף אברהם כהן. אחרי ארגון רשת־ החינוך של בתי־הספר היהודיים בשנת 1860, היה בו בית־ספר עממי כללי, ובשנת 1899 בית־ספר עממי לנערות, בהנהלתו של המלומד הידוע ד״ר הבריק ביגלאייזן (נכדו של ר׳ נחמן קרוכמל) ואח״כ בהנהלת הגב' יואנה פלאנר (עד 1914)") . באותו בנין נמצא לפני 1914 המוסד הממשלתי להכשרת מורי־דת יהודים. בבית האחרון של "זבראיאווניא" היה בית־הכלא של הקהלה. אח״כ הוקם שם בית־מרחץ ומקוה. סמוך למלחמת העולם נהרסו הבתים השכנים ובמקומם בנה הבנין של חברת־הביטוח האוקראינית "דניסטר". הקהלה בפרבר־קרקא בצפון העיר השתרע פרבר־קרקא ובו קהלת חוץ־ * ) 73-87. ק3) 751 ג10)ץ 2 021610103: 8318630. 64.־01

לעיר. יהודים בודדים, מוזגים ובעלי חנויות התגוררו גם ביתר הפרברים, כגון: האליצקי וגליניאנסקי), החל משער־קרקא ותעלת־המבצר בכיוון לרחוב זול־ קובסקא התפשטו בתי יהודים ובתי נוצרים שהושכרו לדיירים יהודים. הרחובות הללו נקראו בפי היהודים "פארן טויער". הפרבר כשלעצמו השתרע מצד אחד עד רחוב קלפרובסקא וכנסית אננא ומצד שני עד הגשי שע ל נהר־פלטב. הנהר הפריד את שטח הפרבר לשני חלקים: מבחינה אדמיניסטרטיבית וגם שיפוטית. החלק שעל הגדה הימנית של פלטב היה נתון לשיפוט הארמון, וזה שעל הגדה השמאלית נתון היה לשיפוט העיריה. התושבים היהודים היו נתונים לשיפוטו של הסטארוסטה. בהיותם נתונים לשלטונו נהנו היהודים מחסותו והיו רשאים להתגורר בסביבת ארמונו. בשטח זה שבין הנהר פלטב והשוק היש ן ("סטארי רינעק"), ואח״ב בין רחוב זולקיבסקא, בוזניצא ובין ככר־ התבואות וככר־קרקא, הונחו יסודות הקהילה היהודית בלבוב, בית־הכנסת הראשון, בית־העלמין הראשון נמצא ב״פודזאמצא״ והשני (1300—1855) בשטח שבין רחוב שפיטאלנא ורפפורטא ובחלקתו ה ה בית־העלמין של הקראים. ברוב עזה הלכה וגדלה הצפיפות במאה הט״ז וגם הזוהמה רבה שם. המשורר הפולני סבאסטיאן פאביאן קלונוביץ, שהיה פקיד העיריה׳ מתאר בשירו האפי בשם הלטינית ״£0x013013״ את התמונה הבאה של הרובע היהודי בפרברי העיר־׳>): 7/1089 § 51 8111200:6 > ! 86106 [12680116 < £ 3 ת 10 0$828127 1706־06831 / 27867 7 ק 068111 . 61089 7 סס 60 כן 52 ס 602161 96 [3287 מ

17/8127 1 0301606 03 618803019 7/1602119 ■ 2 הקהל היהודי היה מרוכז מעבר לגדת הימנית של הפלטב, משער־קרקא עד הכנסיה הרותנית ע״ש מיקולאי. היהודים הבודדים שגרו מעבר לגדת השמאלית היו מהשכבות הנמוכות: גונבי־סוסים, וס תם הרפתקנים. מרכזה של הקהלה היה בית־הכנסת מחוץ־לעיר (די פארשטעטישע שוהל) בין הרחובות בוז׳ניצא, צבולנא ואובוצובא, סמוך לחומות העיר. לפני בית־הכנסת היתה ככר ובה חנויות צריפונים. בקרבת בנין־האבן של בית־הכנסת היה בית עם חצר וגינות שהשתייכו מאז שנת 1462 למשפחה יהודית. בצד המזרחי של הבנין נמצאו בתים שנמכרו או הושכרו ליהודים. כאן היו היהודים רשאים לבנות ולרכוש •• ) הרגום פוליי ׳צ ל 13 ות 0 > 01 ־ 1 ץ $ ./*\, וילנה 1851, ע׳ 77 — 70 )