519 משכנות היהודים 520 מגרשים ובתים. הזכות הובטחה להם אחרי השריפה הגדולה שפרצה בשבת 1623 בבית־הכנסת ובה נשרפו 1200 בתים, ובתוכם כל בתי היהודים (ע״פ זימורוביץ). בשנת 1632 נבנה בית־הכנסת מחדש ובמקום קרוב יותר לחצר פוזאבסקי. כל השטח נקרא בפי העם "פאר דער שול". בשנת 1640 פרצה שוב תבערה שהרסה כמעט את כל הפרבר. בית־הכנסת והבתים נבנו מחדש, אולם סבלו במלחמות שהתחוללו בשנות הארבעים של המאה הי״ז. בתקופת שקט ושלוֹם התרחב הישוב היהודי ובניניו. ע״י בית־הכנסת הגדול נבנה בית־ מדרש ובו ספריה גדולה ובתי־תפלה של אגודות בעלי־ מלאכה. בפינת הרחובות בוז׳ביצא—לאזיאבא עמד בית־כנסת של חסידים ("חסידים שול"). ע״י בית־ הכנסת נמצא שוק־היהודים. בימי שלטון אוסטריה הורחב השטח בכיוון צבולנא״)—פלאץ שצעלעצקי, עד לרח׳ זולקיבסקא— ") בתחילת הרחוב נמצא ביתו של ר׳ יצחק רפפורט, אחיו של שי״ר וחותנו של הלמדן הידוע ר׳ יעקב יוטם. הבית קרא "לעבע גיטאלעך". בבית היו גרים גם בן אחיו יצחק, ר׳ דוד והמשורר ד״ר מוריץ רפפורט. אחרי שנת 1920 השתייך הבית לרוזה מלצר. פודזאמצא, רחוב מארצ׳ינא מצד אחד בכיוון לקלאפ־ רובסקא, לרחוב קאז׳מירזובסקא ויאנובסקא מצד שני. ביחוד גדל הישוב היהודי בראשית המאה הי״ט בקאזמירזובסקא, שנקרא בפי היהודים "די ברייטע גאס". פה בנו משפחות ברגר, בירנבאום, מיטלמן, השלם בתי מגורים גדולים, הראשונים ברובע היהודי.