טיפוסים ודמויות מאת ד״ר ז. פינות־פינקלשטיין 1. במשך כל המאה ה־19, עד פרוץ מלחמת העולם השניה, התגבשה בלבוב אריסטוקרטיה יהודית, שהם־ תגרה בתוך ד׳ אמותיה והתרחקה מההמוני ט היהידים הרחבים. שלושה מקורות היו לאריסטוקרטיה זו: משפחות עתיקות, שישבו בלבוב מאות שנים ואשר היו נציגי יהדות זו; המשפחות אשר שלשלת היוחסין שלהן קשורה ברבנים וגדולי התורה; ולבסוף — משפחות אילי־ההון היהודים, אשר התעשרו בעיר החפשית ברודי ובטרנופול עושר רב, בעיקר במסחר התבואה ואחרי חיסול מעמדה של בדודי כעיר חפשית עברו ללבוב. על הסוג הראשון יש למנות את המשפחות שבאו לפולין מגרמניה ואיטליה והתישבו בלבוב לאחר נדודים רבים. משפחות כאלה הן: רפפורט, לוונהרץ, בלומנפלד, סוקאל, רייצס, פרנס, טעננר, שיינפלד׳ אשכנזי׳ אהרנפרייז, רוקח ואחרות. לסוג השני שייכות המשפחות הורוויץ׳ לבנשטין׳ לנדוי, חיות, מרגליות, ברוידא, נתנזון ואחרות. לסוג השלישי שייכות המשפחות: מיזם. שאף, ביק, קולישר, גארפיין, טרכטנברג, רוהטין, ליליען, קימלמן, ד־יאמנד, בובר ואחרות. בין עורכי־הדין המפורסמים של קבוצה זו יש להזכיר: ד״ר ברנהרד טעננר׳ ד״ר יעקב הורוויץ, ד״ד אמיל ביק, ד״ר נתן לוינשטין, ד״ר אמיל ויוסף פרנס, ד״ד טוביה אשכנזי ואחרים. ד״ר אשכנזי היה גם סגן ראש־עירית לבוב.
מכובד מאד היה ד״ר אינלנדר, שמוצאו ממשפחה ותיקה בלבוב. בנו אדולף ולדיסלב היה עתונאי בעל־ שם בפולין. מעמד מיוחד תפסה בחיי היהודים משפחת מיזם, בנקאים וסוחרי־תבואה, שהיו לה קשרים אמיצים עם הנסיך גולוחובסקי. הבנקאי ירחמיאל מיזם עמד בקשרים עם שר האוצר האוסטרי וקיבל ממנו ידיעות מדיניות חשובות, ולכן נחשב כבר־סמכא בבורסה בלבוב, "הושע מיזם היה בשנות ה־60 של המאה הי״ט מנהל הסניף של .,המוסד להלוואות" בלבוב. בן אחר של המשפחה, הרמן מיזם, נבחר בשנת 1873 לפרלמנט האוסטרי מטעם מחוז דרוהוביץ. ואף שמתחיהו, המועמד הפולני, קיבל רוב מוחלט, נתבטלה בחירתו של זה לאחר בדיקת מהלך הבחירות, ומיזס קיבל את המנדט בלי בחירות־משנה (דבר ללא־תקדים בתולדות הפרלמנט האוסטרי). בתפקיד זה שימש הרמן מיזם עד שנת 1879, ולאחר שהפסיד את כל הונו, עסק בעתונאות וזכה להצלחה רבה בגלל ידיעותיו המקיפות. יש להזכיר גם את אמיל מיזס, ששימש במשך שנים סגן־יו״ר ועד הקהילה בלבוב.
על צמרת האריסטוקרטיה היהודית נמנית משפחת רפפורט, שעמדתה נתבססה לא על עשירות ועסקנות ציבורית, אלא על יחוס אבותיה, הרבנים המפורסמים. משפחת רפפורט היו שתים: הכהנים, ושאינם־כהנים. משפחת הכהנים באה ללבוב עוד במאה הי״ז ותפסה עמדות־מפתח בחיי הקהלה. חשיבותה גדלה בימיו של הגאון ר׳ חיים רפפורט. הוא לא היה אהוב על הקהל וסכסוכים פרצו בינו לבין אנשי קהלתו, שהגיעו אפילו לידיעת השלטונות. אולם למדנותו, וביחיד השתתפותו בויכוח עם ה״פראנקיסטים״, בשנת 1759, העלו את כבודו בקרב היהודים והנוצרים כאחד. נכד־אחיו ר׳ בנימין, שהיה רב באולקסוניץ, היה הרופא הידוע בלבוב ד״ר יעקבק רפפורט, ממיסדי ה״היכל". מצאצאי רפפורט זכור ר׳ שמחה רפפורט, שהקים ברחוב יאנובסקא בית־בישול בירה והיה מגדולי חוכרי־האחוזות בגליציה המזרחית. היה לו בן, ר׳ מאיר, שבנעריו היה עלוי, תלמידו של הרב ר׳ אהלנברג ור׳ יוטס, ובחשאי למד גם לימודי חול ורכש לו ידיעות נרחבות ביוונית ולטינית, עד שהיה מסוגל להקריא בעל־פה את הומור ווירגיליוס בידעו על בוריה את הספרות הקלאסית. בגלל התנגדותו החריפה של אביו ויתר למען כבו־, המשפחה, על רצונו ללמוד באוניברסיטה. יר׳ מאיר השתתף כ״לומד מעצמו"