531 טיפוסים ודמויות 532 החסידות התחיל ללמוד לימודי חול ושפות ועקב עסוק ובבנק ובמסחר עבר לסיעת הנאורים. הוא הצטיין בכשרונותיו בענינים פיננסיים והיה ידוע בחוגי הבנקאים, ועוד בהיותו צעיר הציעו לו לנהל את "הבנק האפותיקאי" בלבוב, אולם הוא סרב בגלל דרישתו של אביו שלא יתלבש אירופית. משנת 1875 ניהל את הבנק של אביו, הרחיב את העסקים. פרט לאחוזות ברודי, הקים גם תעשיות. בחיים הציבוריים תמך בהשפעתו של ד״ר ביק׳ בתנועת המתבוללים והיה מראשי הלוחמים בתנועה ד״ר ג. בלאט הציונית • בעמדו בשנים 1887 — 1897 בראש הקהלה עשה הרבה כדי להרחיק מן הקהלה כל השפעה לאומית ציונית. במלחמתו ניצל את מעמדו כנשיא הקהלה אפילו לרעת האינטרסים של האוכלוסיה היהודית. הוא התבלט בשורות המיוחסות בלבוב. עקשן ללא פשרות בענינים הפוליטיים. כמנהיג המתבוללים נלחם כל ימי חייו לרעיון ההתקרבות היהודית הפולנית והטביע את חותמו על כל פעולות היהדות הגליצאית. אמנם הוא לא הכחיש אף פעם את יהדותו. אך בקש לשלבה בנאמנותו לתרבות הפולנית. ואם כי נלחם בחריפות בציונות בגלוי תרם סכום כסף גדול לטובת הגמנסיה העברית בירושלים. כן תמך בבית הספר למלאכה ע״ש קורקיס • הוא גם סלל את הדרך לעמדה הפוליטית של חתנו,
ד״ר נתן לוינשטיין, בנו של המטיף ברנהרד לוינשטיין. מאביו ירש את כשרון הנואם ובעזרת חותנו, נכנס לחוגי האריסטוקרטיה היהודית בלבוב. עם הבחרו לציר הפרלמנט האוסטרי בשנת 1907, נתגל ה כשרונו המובהק כנואם, והוא רכש לו שם כאחד הנואמים המזהירים בפרלמנט. ד״ר לוינשטיין היה מדינאי ריאליסטי ובעל־בקורת. הוא הצטרף ׳ בעודו בגיל צעיר, לקבוצתו של גיסו המתבולל ברנהרד גולדמן אשר קבעה לה למטרה את מיזוג היהודים בתרבות הפולנית. בפרלמנט האוסטרי היה חבר הסיעה הפולנית, והגן על עניני היהודים רק במידה שהיו לתועלתה של הלאומיות הפולנית. לוינשטיין ראה בציונות את אויבתו בנפש, המזיקה הן למטרותיה של הלאומיות הפולנית בגליציה, שהיה מסור לה בכל נפשו, והן לעמדתו הפוליטית. עם זאת ידע לשמור על השפעתו ברחוב היהודי ולהבחר לפרלמנט האוסטרי בקולותיהם של היהודים. בשנת 1911 הציג את מועמדותו במחוז דרוהוביץ׳, ובחירתו גרמה להתפרצות דמים, בה נהרגו כמה יהודים מן המחנה הלאומי. רק פעם אחת העיז לוינשטיין להתקיף את השוביניזם הפולני. זה היה בזמן משפטו של שטיגר, בעת שד״ר לוינשטיין קבל על עצמו את ההגנה יחד עם עורכי־הדין ד״ר ליב לנדוי ׳ ד״ר מיכאל רינגל וזקן הסניגורים הפולנים בלבוב ד״ר גרעק. ד״ר לונשטיין דאג גם לחזק את תנועת המתבוללים בקרב הנוער, אולם לא הצליח בהרבה. רק בודדים מן הדור הצעיר השתתפו בתנועות פולניות.
ד״ר סטניסלברוּף וויקטור חיות השתתפו החל משנת 1880 בתנועות המחתרת הפולנית. בשנת 1897, כשפרופסור מיכאל בובז׳ינטקי (1:ז31 םץ2 ז808), יי״ר ועדת החינוך בגליציה, הנהיג תלבושת־חובה לתלמידי הגימנסיות ובתי־הספר הריאליים, התארגנו הסטודנטים הפולנים, וכדי להדגיש את האופי הלאומי בתלבושת החליטו לחבוש כובע לאומי "בטורובקה". ביעד המארגן היה גם ויקטור חיות שהורחק מהגימנסיה בשל כך. בשנים 1902 — 1904 אורגנה מחתרת פולנית על ידי מאקס לנדוי מברודי. הארגון הוציא־לאור והפיץ כתב־עת בלתי־ליגלי בשם "דבר החופש הפולני" (0^5100ס151ס ק0מ1ס^\\), בשבת 1892, כשביקר הקיסר פרנץ־יוזף בלבוב, לכלכו לנדוי ותא המחתרת שתחת פיקודו, את הכרוזים של מושל העיר, אשר קראו את תושבי העיר לקבל את פני הקיסר. לנדוי נאסר אז על־ידי המשטרה. צעירים יהודים רבים מחוגי המתבוללים, עם חיות בראשם, השתתפו בכל הפעולות של ארגוני המחתרת כגון ״קרן האור״ (ח?>״ז01זק) ״טקה״ (1610) ובארגוני ההגנה כ״סוקול״ (01^50), "גדודי ברטוש" (0ז*ג£1821ז83ץם112<1) "מפרח" (13ח2ט:>!) "?ט" ואחרים, אשר החל משנת 1905 ניהלו פעולות מחתרת לשחרור לאומי.