533 ד״ר ז. פ. פינקלשטיין 534 הקלוב היהודי בפרלמנט האוסטרי, 1907 — 1911: ד״ר י. שליט, אדולף שטאנד, ב. שטרוכער, ד״ר ה. גבל, ד״ר ה. מאהלר, ד״ר מ. ברוידא 3. ב־1903 החל להופיע השבועון "האיחוד", (:> 08 ת 16£1 ) בעריכתו של ד״ר ברסהולד מנקס־מרויין, כמתחרהו של השבועון הציוני ״המזרח״ ("ווסחוד"). בשנת 1907 נוסד, בהנהגתם של יעקב הרמן מייבוים ואמיל גץ, המועדון הראשון של הסטודנטים המתבוללים בשם "התאחדות" 16 ח £300026 [ 2 ומטרתו היתה התבוללותם ומיזוגם של היהודים בתרבות הפולנית ומלחמת חרמה בציונות. הארגון השתתף בפעולות המתבוללים, "היהודים בני דת משה", שהופיעו כנציגי היהודים בין הסטודנטים הפולנים. הם הוציאו את הירחון "התאחדות" כמתחרה לירחון הנוער הציוני ״מוריה״. בשנת 1912 נוסד ארגון־מחתרת של תלמידי הגימנסיות על שם ברק יוסלביץ׳ אשר שם לו למטרה להלחם בארגון הסטודנטים הציונים "צעירי ציון". בין המתבוללים שהשתתפו בפעולות המחתרת הפולנית הצטיינו בעיקר: מאקס לנדוי (מורה בגמנסיה הגרמנית בברודי׳ ומ־1918 אלוף־משנה בצבא הפולני ומפקד בית־הספר לקצינים בטורן. מצא את מותו בקאטינקא בשנת 1940)׳ ד״ר איזידור שנקר, ד״ר איגנץ ויינפלד (סגן שר־האוצר בשנת 1918), מנהיג הסוציא־ ליסטים הפולנים פ.פ.ס. ד״ר הרמן דיאמנד, ד״ר רפאל בובר, ד״ר סטניסלב לוונשטין, דוד סאלמאנדר, ד״ר צרטבוים, ד״ר סלומון פרלמוטר, קרל נאכער

וקורנלי הפרנס (אספנית מפורסמת של מזכרות שופן), ד״ד פרעסר (הביוגרף של פשיבישבסקי, שהיה נערץ בחוגי היהודים בלבוב) וכן ויקטור חיות, יו״ר מועצת הקהילה. במלחמת העולם הראשונה השתתפו צעירים רבים מאותו חוג בלגיונות הפולניים כחיילים וכקצינים. יהדות לבוב הקימה רשת ענפה של מוסדות צדקה בשביל נצרכיה, כגון מטבחים עממיים זולים, בתי־ מחסה, בתי־חולים ומעונות ילדים. המוסדות הוקמו ונתמכו על־ידי נדבנים בודדים. כך הוקם לפני מלחמת העולם הראשונה בית־החולים היהודי, על־ידי הנדבן מוריץ לצרום. בין הנדבנים היהודים הרבים בלטו שני עסקני־ צדקה אשר הקריבו את הונם ואונם למען עניי־העיר: הבנקאי יעקב שטרוה ועוה״ד ד״ר וילהלם הולצר. שניהם הזניחו את מקצועם והשקיעו עצמם בעסקנות סוציאלית, כגון: ייסוד ותמיכה במטבחים עממיים, מרפאות וכד׳ בשביל העניים. יעקב שטרוד. היה "סלף מייד מאן" ולומד מעצמו.

בכמה פעולות מוצלחות בבורסה התעשר עושר רב. בחייו הפרטיים היה קמצן מובהק. הוא קימץ לגבי משפחתו, אך היה מפזר את הונו לטובת מוסדות־ הצדקה, מטבחים עממיים, בתי־מחסה, מרפאות וקופות גמילות־חסדים. ויחד עם זה סרב לתת נדבה לעני ברחוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה עמד בראש "ועד ההצלה היהודי". בגלל פעילותו הפילנטרופית נתכבּד בתואר "יועץ־קיסר־". לאחר מותו הוריש את כל רכושו לטובת מוסדות־צדקה, בעוד שאשתו ובנו היחיד יצאו נקיים מנכסיו. דומה לו היה ד״ר וילהלם הולצר. מוצאו מריישא, נשא את בת־אחיו של עוה״ד ליאון קולישר, שאצלו עבד וירש אחריו את לשכתו. ד״ר הולצר לא זכה