ההיסטוריונים של יהודי לבוב מאת ד״ר נ. מ. גלבי הידיעות הראשונות על תולדות היהודים בלבוב הביא הסופר הפולני זוברזיצקי ( $10ץ 2 תכ 1 ט 2 ) , בספרו "דברי הימים של לבוב״י ) נרשמו הרבה פרטים על חיי היהודים, וביחוד על מאבקם עם העיריה . זוברזיצקי השתמש בחומר של משרדי העיריה בזמנו . גם ה״רשומות " של הכמרים חודיניצקי 2 ) ויוזפוביץ !; ) מקדישות קטעים לקורות היהודים בלבוב . המשורר הפולני יוזף בארטולומי זימורוביץ ( 102 ^\ס־ 1 סבת 21 ) תיאר בכתביו פרטים על יהודי לבוב ׳ והם כתיבים ברוח אנטי־יהודית *■) . הראשון מבין היהודים שהקדיש את פעולתו לאיסוף חומר היסטורי לתולדות היהודים בלבוב היה גבריאל סוחיסטאב . הוא העתיק את המצבות בבית־ העלמין ובהם השתמש בפנקס של ביהכ״ג שבתוך העיר , אסף והדפיס גם את האגדות והספורים על אישים ונכבדים בלבוב . אחריו ניסה הרב ד״ר יחזקאל קארו לתת לנו קצור־היסטוריה של יהודי לבוב . באותו זמן פירסט המלומד הידוע שלמה בובר את ספרו "אנשי שם" , הכולל נתונים ביוגרפיים על רבני ופרנסי לבוב ׳ וכן פרסם חיים נתן דמביצר את החלק הראשון של יופי " על רבני לבוב . אולם הראשון שכתב את תולדות היהודים בלבוב מבחינה היסטורית־מדעית היה ד״ר מאיר בלבן . והרי סקירות ביוגרפיות על כותבי ההיסטוריה של יהדות לבוב : א ) גבריאל סוחיסטאב יליד לבוב , בנו של הרב בקהלת חוץ־לעיר , ר ׳
נפתלי הירץ סוחיסטאב, הידוע בשם "המגיד השחור". בנערותו למד תורה מפי למדנים גדולים ונעשה עילוי׳ אולם בכל ידיעותיו העמוקות לא מצא את לחמו והיה ג) 3 ז*ז 0 ע.י/ 1 1111351:3 3 ז 11 מ 0 ז^ 1 לבוב 1841. 2) 3 !*\ 0 ^/ 1 1:11381:3 3 [' 1418101 3) 1690 — 1634 3 /*\ 0 ז* 1,1 1111381:3 3 ^ 0111 ז> ! בתרגומו של פיבוצקי, לבוב 1854. 4) . 4) 6) 3 ^ 0 ^ ! " 61 [ 4216 > 40 > 151113 ? .( 1899 ז*ץ 6 ז%/ 1 התרגום הפולני של פיבוצקי יצא־לאור בלבוב בשנת 1835. מוכרח להתפרנס מ״מלמדות" ואח״כ היה דרשן ומגיד בבית־המדרש ברחוב בואימוב. בכל שבת התאספו שם מעריציו ושמעו דברי־תורה מפיו. שעות ארוכות היה מדבר׳ הביא אסמכתות של דברי חז״ל׳ מדרשים ומימרות גאונים. בימי־חול היה מבקר אצל שימעיו ואוסף נדבות למחיתו. כל ימי חייו היה עני מדוד ולא מצא פרנסה המתאימה לאפיו. לאסונו, נשברה ידו והיה צורך לקטעה. בסיפוריו הצטיין בכוח דמיונו ובעושר שפתו העממית. פרט ללמודי־קודש לא ידע שום שפה והשכלה כללית, אולם מנעוריו נמשך לחקר היסטורי, אע״פ שלא היו לו כל ידיעות בשטח זה. הוא החל לבקר בבית־העלמין והיה מעתיק את הכתובוֹת שעל המצבות. את לבו משכו עתיקות האבנים ונוסחאות הכתובות, וגם האגדות שסופרו על האישים הקבורים תחת המצבות.
הוצאות הדפוס של מחקריו וכוסו על־ידי הגביר יעקב מנדלשיף, גבאי בית־החולים, שקיבל עליו לעזור לסוחיסטב להוציא את כל העתקי נוסחאות המצבות. בשנת 1860 נדפסה החוברת הראשונה "מצבת קודש" והוא זכרון צדיקים. ספר זכרון לכל הגאונים והקדושים אשר למשמרת לפני ד׳ בבית מועד לכל חי העתיק יומין פה עיר לבוב נוסחאות המצבות אשר על קבריהם והערות הנותנות אור בהיר על קורות חייהם. ותולדות הגאון מאור הגולה רבינו חכם צבי זלה״ה (בבית דפוס של ד. ה. שרנצל)": בחוברת א׳ נכללו 62 מצבות החל משנת של״ח (1578) עד שצ״ח (1638), וגם העתיק בה מתוך ספר "עדות יעקב" את תולדותיו של הגאון חכם־צבי, ומתוך פנקס בית־הכנסת הקטן "אל מלא רחמים לנשמותיהם של הרבנים חנוך ויהושע רייציס". בחוברת השניה שיצאה לאור בשנת 1862 (דפוס ל. מדפיס) הועתקו 122 נוסחאות ע״פ המצבות משנת ש״ם (1580) עד שנת תע״ט (1719). לחוברת ב׳ כתב הסופר המשכיל ׳מנדיל מוהר, דברי־הקדמה, בהם הביע "תהלות ותפארת לכפר היקר מצבת קודש הוא זכרון