555 ההיסטוריונים של יהודי לבוב 556 צדיקים "ר׳ יוסף כהן־צדק, מראשי המשכילים והעתונות העברית בגליציה באותם הימים כתב מבוא מליצתי על חשיבות מפעלו של סוחיסטאב. בחוברת זו הדפים גם את "שיר הגאולה" של ר׳ יצחק הלוי עם "פירוש נחמד ומעשה נורא אשר אירע בעיר פראג בשנת שע״ד". בשנת 1864 הוציא סוחיסטאב ע״י המדפיסים קוגל ולוין בלבוב חוברת חדשה, הכוללת 57 מצבות של רבנים מתקופת ש״ך (1560)—תע״ז (1717) וגם העתיק מפנקס בית־הכנסת הגדול בתוך־העיר "אל מלא רחמים" לקדושים אשר נהרגו בח׳ אייר תכ״ד בחוץ" לעיר, ובתוך־העיר מ־ח׳ אייר עד כ׳ סיון תכ״ד. בשנת 1865 הוציא ע״י המדפיסים קוגל ולוין בספר אחד את החוברת השלישית עם דברי הקדמה של מנדל מוהר ודוד רפפורט, ומאמר על תכונת בית־החיים באמשטרדם של גבריאל פאלק ואמרי־ נועם של הלמדן הידוע יעקב יוטש מלבוב. בשנת 1869 יצאה בדפים פורעמבה בלבוב חוברת חדשה (352 עמוד) הכוללת נוסחאות של מצבות חדשות וגם ישנות שנדפסו כבר בחוברות הקודמות. מלבד נוסחאות המצבות הוסיף סוחיסטאב בחוברותיו כל מיני סיפורים ואגדות וגם העתקים מפנקס שאלות ותשובות של רבנים ומאמרים רבניים: מאמר ר׳ יהושע פלק על דיני רבית וכד׳/ספריו של סוחיסטאב כתובים בלי שיטה ובערבוביה המקשה להתמצא בהם. סוחיסטאב נפטר בלבוב בגיל שמונים, בעוני ובמצוקה קשה מאד. 2. ר׳ חיים־נתן בן יקותיאל זלמן דמביצר (1821—1893)

ילי דקרקא, כיהן כדיין בעיר ומשנת 1856. בהשפעת ספריהם של ר׳ צבי־הירש חיות ושי״ר עסק במסירות בחקר תולדות ישראל. חשיבות גדולה נודעת לספרו "כלילת יופי" המכיל את תולדות הרבנים בפולין. החלק הראשון (קרקא 1888) מוקדש לתולדות הרבנים בלבוב מראשית הקהלה עד זמנוי). ספרו משמש יסוד לתולדות הרבנים והתורניים בלבוב ומכיל גם חומר יסודי לתולדות החיים הפנימיים הקהלתיים. הספר מבוסס על חומר ראשוני מתוך הספרות הרבנית ופנקסי־קהלות, והוא מצטיין בהקפדה רבה, אולם גם הוא אינו שולט בשיטה מדעיררהיסטורית במחקרו. מגרעת ספרו היא, שקשה לפעמים לקורא להתמצא בריבוי מבולבל של ציטטות ועובדות. 2. שלמה בובר (1906-1827) חקירותיו של שלמה בובר הושפעו בעיקר ע״י רנ״ק ושי״ר, והן הוצאות בקרתיות של מדרשים לפי כתבי־יד ודפוסים. בספרו "אנשי שם" (קרקא, תרנ״ה) פרסם בצודה לקסיקוגרפית, על־יסוד שרידי פנקס־ הקהלה, נתונים ביוגרפיים של 564 למדנים, רבנים, ראשי״מתיבות ופרנסי קהלת לבוב, ובסוף ספרו הביו־ ביבליוגרפי פרסם גם העתקים מספר מתוך הפנקס. כמקור עיקרי השתמש בספרו של סוחיסטאב. ספרו של שלמה בובר איננו תיאור היסטורי של תולדות הקהלה בלבוב 4. ד״ר יחזקאל קארו (1915-1844)

בן הרב בוולוצלבק, ר׳ יוסף חיים קארו (1800 — 1895) ואחיו של ההיסטוריון הידוע פרופ׳ ד״ר יעקב קארו (1835 — 1904). בשנת 1891 נבחר כמטיף ב״היכל הנאורים בלבוב. ברוח מורו, ההיסטוריון פרופ׳ ד״ר צבי גרץ, שדרש מתלמידיו לחקור את קורות הקהלות׳ בהן הם מכהנים כרבנים ומטיפים׳ החליט ד״ר קארו, שכבר לפני בואו ללבוב פרסם את תולדות הקהלת היהודיות בארפור טטצאב׳ להקדיש זמנו לחקר תולדות היהודים בלבוב באופן שיטתי ועל יסוד החומר שבארכיון לבוב. ד״ר קארו השתמש בספריהם של סוחיסטאב וכן ברשימותיו של שלמה בובר, הוא החוקר הראשון שעיין גם במקורות הפולניים וגם בחומר של הארכיון העירוני בלבוב׳ שעמד תחת הנהלתו של ההיסטוריון הפולני ד״ר אלכסנדר צ׳ולובסקי (״51 ^ 02010). בחלק הראשון של ספרו 6) מתאר ד״ר קארו את תולדות היהודים בלבוב עד 1772 וברובו הוא מכיל תרגום לגרמנית של קטעים שלמים המדברים על יהודים מן ה״חרוניקות" של זוברזיצקי, יוזפוביץ וזימורוביץ. בחלק השני, המדבר על החיים התרבותיים׳ השתמש בספרו של סוחיסטאב ובניגוד לדרך כתיבתו הצליח לסדר את הכרונולוגיה ורשימות־היוחסין של הרבנים׳ הלמדנים ופרנסי־הקהלה. אך גם ספרו בכלל ו לקוי מבחינת החקר ההיסטורי ואינו נותן תיאור נכון על תהליכי התפתחות הישוב היהודי בלבוב בימי שלטון פולין העתיקה. אכן, עם הליקויים הרבים בספרו

ף • ) חלק שני (קרקא 1896) כולל תולדות רבני־קרקא. באוצר הספרות (1892) פרסם מכתבי בקרת על ועד דארבע ארצות. 6) 860 ת 0 ז \ 9 ־! 6 כ 1,6011 10 ת 1186 ן ־ 861 065011101116 . 1772 01005 ? 16111109 ' זט 2 615 261160 31165160 . 1897