573 הרב ד״ר דוד כד!: א 574 3. מצבות האחים נחמן ומרדכי בני ר' יצחק משפחת הנחמנים שלטה בקהלת לבוב במחצית השניה של המאה הט״ז ובתחילת המאה הי״ז. אבי המשפחה יצחק בן נחמן — סוחר סיטוני, ראש ופרנס בקהלתו, בנה מכספו בית־כנסת בשנת שמ״ב (1582). החוקרים קוראים לו בית־כנסת נחמנ׳ש, אבל בפי העם שגור השם "בית־כנסת ע״ש טורי־זהב" ("די טורי־זהב שול") או "די גילדענע־רויז שול". והנה נוסח מצבותיהם: א) מצבת ר' נחמן בן יצחק הנה נהי אעור כי פה נטמן צנצנת המן פאר־הזמן רועה נאמן איש קדוש נדיב ורחמן ה״ה האלוף הגדול מו״ה נחמן בן מו״ה יצחק מרי דארעא קדישא שר וטפסר וקצץ וראש המדברים נגד מלכים קצינים ושרים, פיו ולשונו מדבר אבירים חכמה ותבונות תמימים וישרים, תורה לא נעדר ממנו כי הי׳ גדול בתורה בשם טוב תר״ם קרנו וגמילות חסד הרבה מהונו עומדת לעד צדקת פזרונו וגם הכניס אורחים לביתו בזכות זה בצרור החיים תהא צרורה נשמתו אמן. ב) מצבת ר' מרדכי בן יצחק

פה טמון תמים רעים הרב מוהר״ר מרדכי בן הרב הקצץ מוהר״ר יצחק תורתו הגדולה עשה לחוק תמידין כסדרן גם פזר ממונו לקרובים ולרחוקים האלוף בתורה ראש ומנהיג הקהלה והמדינה עסק בצרכי ציבור באמונה והעמיד ישיבות הקהלה כבראשונה טרח בפדיון שבויים כדתי וכדין שלח מעותיו לעניי ארץ ישראל תמידין כסדרן התעסק בתענית זמן רב וגם נדב בית לבית החולים וגם נדב הכיפה שלו להרחיב הבית הכנסת שבנה הוא ואביו ואחיו ורב טובו אין לספר הוא בנה בית אורחים ונדב ממון הרבה להכנסת כלה ואין לשער רב חסדו וצדקתו בזכות זה תהי נשמתו צרורה בצרור החיים ורוחו ונפשו תתלונן בצל שדי זכותו יעמוד לנו ולכל ישראל אמן . נוסח המצבות מעיד על עסקנות ופעילות צבורית . ראוי לציין את היחס לארץ־ישראל : נחמן בן יצחק נקרא "מר דארעא קדישא " ועל מרדכי בן יצחק נאמר שהוא "שלח מעותיו לעניי ארץ־ישראל" , שניהם היו "נשיאי ארץ־הקודש" , והם העבירו את הנדבות למקום המיועד להם . כידוע , מזמן קדום , נהגו לשלוח את הנדבות מכל פולין לעיר לבוב , בידי איש נאמן שקיבל את התואר "נשיא ארץ הקודש" , כדי שיעבירן לארץ־ישראל . ג ) רוזה כתר ' יעקב — אשת נחמן כן יצחק היתד . מכונה בשם : "די גילדענע רויזה" . השתתפה במאבק נגד החרמתו של בית־הכנסת שבנתה משפחת נחמנ׳ש . עסקנית בעלת־מרץ . זר של אגדות נקשר סביב אשה זו ־) . וזה נוסח מצבתה :

פנ ה טמונ ה אש ה הגונ ה האלופ ה והגביר ה מר ת ווז ה ב ת הרב ר׳ יעק ב ביו ם ג׳ — ד׳ ליר ח האיתני ם שצ״ ה לפ״ק. ע ל אל ה אנ י בוכי ה ע ל כ י הרב ה בב ת יעק ב תאניי ה ואניי ה נפל ה ממנ ו העטר ה ונדח ה ממנ ו תושי ה ונשבר ו קנ י המנור ה הטהור ה כפתורי ה ופרחי ה אש ה בכ ל אל ה ל א מצאתי ה מלכי ם ראו ה ושרי ם קמ ו והשתחווה. הנצב״ה נוס ח המצב ה מעי ד שרוזה, אש ת נחמ ן ב ן יצח ק מת ה מית ה טבעי ת בשנ ת שצ״ה, ז״א 1635, ואי ן ב ה שו ם רמ ז ע ל רצ ח א ו מו ת ע ל קידוש־השם. העדר ו ש ל הפסו ק המקוב ל "ה׳ ינקו ם דמה" מסי ר א ת הספקו ת שמקור ן באגדה. אהבת ו והערצת ו ש ל ההמו ן ה ן שיצר ו א ת האגדו ת עליה. יתכן, וז ו דעת ו ש ל ד״ר יחזקא ל קרו ;), שבמש ך הזמ ן החליפ ו א ת שמ ה ש ל רוז ה באש ה אחרת, שנהרג ה ע ל קידועדהשם, באדי ל מדרוהוביץ. והר י נוס ח מצבת ה ש ל 4. אדי ל מדרוהובי ץ ביו ם ו׳ עש״ק כ״ז אלו ל ת״ע לפ״ק נדונ ה האיש ה הקדוש ה והטהור ה והגביר ה מ׳ אדי ל ב ת הרא ש והמנהי ג מוהר״ר מש ה קוקני ש ש ם הגדו ל קידש ה ומסר ה נפש ה בע ד כ ל ישרא ל ד׳ ינקו ם א ת דמ ה ובזכו ת ז ה תנצב״ה. אדי ל ב ת מש ה קוקני ש נדונ ה ונהרג ה ע ל קידו ש הש ם בשנ ת 1710. 5. מצב ת האחי ם הקדושי ם רייצ ס וכ ל בי ת ישרא ל יבכ ו א ת השרפ ה אש ר שר ף ד׳

והבערה ללה ב יצאה ולחלק איברים ולנתחם הראש יהפדר לריח ניחוחים ומדת הדין עלינו מחיחה ביום טבוח ערב שבועות כי נטה צל ערב הושחר פניני שנת פח״ת שוד ושבר למראה היינו, ויצאה אש ותאכל יסודותיהם ה״ה האחים הקדושים הרב המאור הגאון הגדול מידינו ורב•נו מו״ה חיים ריש מתיבתא דשתי קהילות נזר ישראל ועטרה נהרג במית חמורה ונקדר במדקירה ואחיו הקט! פני