583 הרב ד״ר דוד כהנא 584 לכן בעל הרחמים יסתירו בסתר כנפיו לעולמים וינקום נקמת דמיו במהרה כי הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים הרבה תנצב״ה . הקדושים של תוך־העיר לא נזכרו בספרו של גבריאל סוחסטאבר , מלבד הקדוש חיים בן מרדכי שנהרג בכ׳ סיון תכ״ד . כנראה , שהובאו לקבר־ישראל בשטח אחר בבית־הקברות , שלא נודע מקומו . הקשוטים והסמלים המצבות בבית־־העלמין העתיק בלבוב , כיצירות אמנות־דתית , המיועדות לשמש זכרון דורות , מצטיינות בעושר קישוטי רב , באורנמנטיקה מגוונת , רבת צורות ורמזים . הן בנויות לרוב אבן זקופה שבהלקה העליון צורת חצי־מעגל או משולש . האבן הנפוצה כאן היא אבן־החול ("זאנדשטייך) . יש מצבות שהאורנמנ טיקה משמשת בהן בעיקר האפיטפיון , המוטיבים מזכירים כאן את קישוטי הפרוכיות העתיקות עם שני עמודים בצדדים . נושאים מעולם החי והצומח או מעולם הסמלים מופיעים בדרך כלל בשטח המעוגל אי המשולש , אך גם בשטח המסגרת . מבין הסמלים הידועים והנפוצים בין יהודי פולין גלופים על המצבות בבית־העלמין הישן בלבוב : נשיאת־כפים של כהן — סימן לקבר כהן ; כיור . כד או כלי־נגינה — סימן לקבר לויים ; קופסת־צדקה

— ע ל קבר־נדבן ; קל ף פרו ש ע ם נוצת־אוזי ם — סימ ן לקבר ו ש ל סופ ר סת״ם ; אר י ע ל קביי ו ש ל .,אריד ד ליב" ; צב י ע ל קבר ו ש ל "הירש" , מנור ה א ו נרו ת דולקי ם ע ל קבר ה ש ל אש ה צנועה ; ע ץ שנגד ע — סימ ן לעל ם שמ ת בדמי־ימיו ; כתר־תור ה ע ל קבר ו ש ל תלמיד־חכ ם ספ ר פתו ח ועלי ו חרו ת ש ם החיבו ר — סימ ן לגדו ל בישרא ל ומחבר־ספרים ; ארון־קוד ש פתו ח ועלי ו כתר־תור ה — סימ ן לר ב וראש־ישיבה . מלב ד הסמלי ם הידועי ם הנ״ ל מצוי ה בבית־העלמי ן העתי ק בלבו ב מוטיביק ה הראלדי ת מיוחד ת במינ ה : ציור י דגי ם מקשטי ם א ת מצבותיה ם ש ל משפח ת קיקנישי) , המתיחסי ם לצאצא י יונ ה הנביא , ואש ר בחלק ה הליו ן ש ל המצבה , בחצי־העיגו ל א ו במשול ש נחר ת ציו ר נפל א ש ל שנ י דגים . והר י כמ ה מצבו ת לדוגמה : א ) לו י כ ן יצח ק קיקני ש אראלי ם אחז ו בארו ן הקוד ש נצח ו אראלי ם א ת המצוקי ם ונלק ח מאתנ ו נז ר ראשינ ו עטר ת ישרא ל האלו ף הגאו ן עי ן הגול ה מו״ ה לו י בהגאו ן מו״ ח יעק ב קיקני ש מגז ע יונ ה הנבי א אב״ ד ורי ש מתיבת א דפד . לבו ב או י נ א כ י אבדנ ו אביד ת צדי ק אש ר עש ה משפ ט וצדק ה בישרא ל והרבי ץ תור ה בישרא ל והעמי ד תלמידי ם רבי ם וו י להא י שופר א דבל י בארע א בזכו ת ז ה תנצב״ ה

נפט רב ביום א׳ דחג הפסח רס״ג לפ״ק מצבה מענינת, לפי סוחסטאבר, ולצערנו אין לנו מקור אחר — היא מצבה עתיקה וראשינה של רב רשמי, ששימש כאב בית־דין וראש־מתיבתא דפה לבוב בשנת רס״ג לאלף הששי, ז״א בשנת 1503 למספרם, לפי נוסח המצבה הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים הרבה. יש לשער, שהוא היה מן הפליטים שהגיעו מהמערב והביאו עמם ידיעות עמוקות בתלמוד והניחו את היסוד ללימוד התורה בפולין. נתן דמביצר כותב. בספרו "כלילת יופי" (ח״א, קרקא, תרמ״ח, דף ל״ז ול״ח): "והן לא נכחד קושט אמרים שגם קודם הגאון מהר״ך ז״ל (קלמן מוירמייזא) עוד באמצע המאה השלישית כבר מצאנו שהיה בלבוב ר״מ ואב״ד האלוף מו״ה לוי בהגאון מו״ה יעקב קיקניש ז״ל שהיה נקרא בשם ר, לוי הרופא ונפטר ביום א׳ דחג הפסח שנת רס״ג לפ״ק ואולם הרב הזה לא נזכר כלל בשום מקום ולא נודע שמו בפוסקים, כמו הגאון מו״ה קלמן ז״ל אשר שמו נודע בכל תפוצות ישראל". ב) אברהם כן יחיאל מקולוניא (בראש המצבה שני דגים)