615 חורבן יהודי לכוב 616 מלטיאל ) אפילו עד 5.000 פקידים ופועלים, מלבד בעלי־המלאכה ועובדי המפעלים הכלכליים שעל־יד הקהילה. ואלה היו סניפי המנגנון: 1) המחלקה הפרסונלית, שעסקה בקבלת פקידים ועובדים, בפיקוח עליהם וכר, שבראשה עמד יוסף הוך, איש בעל מרץ ורב־השפעה במועצה היהודית. (בשירה סטירית על היודנראט הלבובי כונה כל מנגנון המועצה היהודית בשם "אורגאניזאצידן הוך" [בדומה ל״אורגאני־ זאציון טודט״, ארגון־העבודה אצל הגרמנים]): 2) מחלקת האספקה, בראשות אגיד וסגנו בינמ טייכהולץ ■(1610511011:2׳). 3) מחלקת השיכון,
אשר בראש ה עמד ד״ר שוצמן מפשמישל, ואחרי מותו ד״ר יפה׳ מבילסקו׳ שלזיה, אחד הפקידים והמנהלים במחלקת השיכון היה שמואל פצנובסקי מלודז, מראשי תנועת "הנוער הציוני" (נרצח בידי הגרמנים באוגוסט 1942) 14) המחלקה הכלכלית בראשותו של ד״ר זארניצר, סטניסלב רוטפלד, ד״ר בארדאד ואחרים; 5) מחלקת העבודה; 6) מחלקת המסים? 7) מחלקת הבריאות, מנהלה — ד״ר גינסברג ואחריו ד״ר אלכסנדר בלאושטיין; 8) מחלקת הטיפול והעזרה הסוציאלית׳ בראשותו של ד״ר יוסף כהן, עסקן סוציאלי ותיק; 9) המחלקה המשפטית * — ד״ר הירשפרונג ואחרים; 10) המחלקה לסט- טיסטיקה׳ מנהלה ד״ר פרידריך כץ: 11) מחלקת הבניה? 12) מחלקת ״חברה קדישא? 13) מחלקת החינוך, שהתנהלה ע״י אברהם רוטה, מי־שהיה מנהל הגימנסיה המסחרית היהודית׳ ומרת ד״ר ציציליה קלפטן, שהיתה עסקנית פעילה מאד בשדה החינוך המקצועי לפני המלחמה. אך מפאת איסור הגרמנים על פתיחת בתי־ספר יהודיים לא יכלה מחלקת החינוך לפתוח את פעולתה; 14* מחלקת התרבות, שעיקר עיסוקה — בצד האדמיניסטרטיבי ■של עניני הדת. במחלקה זו עבדו: מן הרבנים , האורתודוכסיים — ר׳ ישראל ו־ולפסברג ר׳ משה אלחנן אלטר, ר׳ נתן ליטר; ומן הרבנים המתקדמים — ד״ר קלמן חמידס (האמידעס) מי־שהיה רב בקטוביץ וד״ר דוד כהנא׳ ועמם ששה דיינים. גם פעולת הועדה הדתית הזאת היתה מצומצמת ביותר׳ מפני איסור הגרמנים על תפילה בציבור. כמעט כל בתי* הכנסת נשרפו, ובתי־המדרש ובתי־הקלויז נסגרו ונהפכו למעונות מקלט לפליטים היהודים שגורשו ממקומותיהם על ידי הגרמנים ובאו ללבוב. אפילו במגינים׳ פרטיים אסור היה להתפלל, ולא פעם
התפרצו הגרמנים — בימי ראשית שלטונם — למנינים כאלה ואסרו את כל המתפללים, ועקבותיהם לא נודעו. פעולת תרבות חילונית נאסרה בלבוב לחלוטין.
למושב המועצה היהודית הוקצה בית ישן בקרבת שוק־הגרוטאות, לא הרחק מבית־הכנסת הישן (פאר דער שול׳ ברחוב סטרו־טאנדאטנא (2311016013*31-0*5) אך הבית היה צר מהכיל את כל מחלקות הקהילה. במאוחר הוחזר למועצה בית־הקהילה הישן אשר ברחוב ברנשטיין 12, ולשם הועברו המחלקות לסטטיסטיקה ולעניני־הדת. בדיוטה התחתונה נמצא משרד "העזרה העצמית היהודית" (יידישע סאציאלע זעלבסט־הילפע) אשר לא היה תלוי במישרין במנגנון הקהילה. זה היה המוסד העצמאי היחיד מחוץ לגדר הקהילה היהודית, סניף של "העזרה הסוציאלית" היהודית שנתקיימה ב״גנרל גוברנמנט" (הכינוי שנתנו הגרמנים לפולין הכבושה). מיכז "העזרה הסוציאלית" היה בקראקא, ובראש המוסד עמד ד״ר מיכאל ווייכרט סופר ותיאטרולוג יהודי. מנהל הסניף למחוז־גליציה שבלבוב היה הפרקליט המפורסם ד״ר ליב לנדוי, ושל הסניף הלבובי — ד״ר מקס שאף. גם למועצה היהודית היתה מחלקה לעזרה סוציאלית, אשר הקבילה במדה מסוימת לעבודת "העזרה הסוציאלית העצמית". מחלקה זו שכנה בבית־הכנסת שברחוב יגלנה, שנותר לפליטה מידי הגרמנים. בבית־הכנסת ברחוב רפפורט 2 נמצאה מחלקת המסים, וברחוב שלייכר הסמוך — מחלקת ה״חברה קדישא"; מחלקת־השיכון היתה תחילה בבית־הכנסת הגדול ברחוב בוז׳ניצ׳ה והעברה אחר־כך לבית־הספר ע״ש אברהם כהן, ברחוב סטניסלב. המשרד לחלוקת כרטיסי־מזון שעל יד המחלקה הכלכלית, אשר העסיק פקידים רבים והיתה בו כרטיסיה עצומה, שוכן ברחוב ז׳ולקיבסקא. מקום מיוחד במסגרת "השלטון עצמי" תפסה המשטרה היהודית, שנקראה בשמה הרשמי "שירות־הסדר היהודי". המשטרה נתארגנה
בחדש י אוגוסט־ספטמבר 1941 . כפי שמוסר אחד מרושמי קורות הימים ההם !: ) הובא ללבוב להדרכתה וארגונה של המשטרה מפקד־המשטרה היהודית בוארשה . ממאה איש שעבדו במשטרה בתחילת הווסדה , עלה עד מהרה המספר עד 500 ואח״כ עד 750 איש . המשטרה היהודית נחלקה לארבעה קומיסאריונים (מחוזות ) : משטרת המחוז הראשון עמדה המפקדה הראשית והמחלקה הפלילית . (בגרמנית ; 0 ק״> 1 ) נמצאו בבית "יד ; י ) מלטיא ל עמ ׳ 53 ,