623 הורכן יהודי לכוב 624 היתה מותרת רק בשעות 2 — 4 אחה״צ. נאסר העיסוק במקצועות רבים, ולעומת זאת חויבו היהודים בעבודת־ כפיה. רכושם — הן במטלטלין והן בנכסי־דלא־ניידי — הוחרם. הוחרמו גם הכספים למעלה מן הסכום של 2000 זהוב (הגרמנים לא הצליחו להוציא־לפועל חוק זה). הגוברנטור הראשון של מחוז־גליציה היה ד״ר קארול לאש. ביום 24 לינואר 1942 נאסר לאש באשמת מעילה בכספי המדינה, זיוף חשבונות, גניבת "שטיחים, פרוות, חפצי אמנות וכו׳ לאין קץ" מתן שוחד לאשת הגנרל־גוברנטור הנס פראנק׳ והוטל בו גם חשד לאשת "גילוי־עריות" ("חלול־הגזע") ובגידה במולדת. במקומו נתמנה ד״ר וועכטר, מי־שהיה נציב מחוז־קרקא. כעוזרים לראש האדמיניסטרציה הגרמנית היו פעילים בלבוב משרד ראש־הבולשת והם. ס. למחוז־גליציה, הגנייל־ מאיור קאצמן וראש הבולשת הסדירה ד״ר רוברט אולריך מגראץ, אוסטריה. בימים הראשונים אחרי הכיבוש הגרמני כיהן בתור ראש־העיר המלומד האוקראיני פרופיסור פולאנסקי (גיאוגרף), אבל לאחר סיפוח גליציה ל״גנרל־גוברנמנט" בטלו הגרמנים גם את הצל האחרון של ה״אוטונומיה" האוקראינית, ומינו את הפקיד הגרמני קויאטה כשר־העיר, ואחריו בא גרמני אחר, ד״ר הלר. (• 9061161 )
בדרך־ההגבלות, ההתנפלויות בחוצות, העלבונות, ההכאות והחטיפות רצו הגרמנים להפיל חתיתם על התושבים הנוצרים הבלתי־יהודים, וביחוד על היהודים. בשיטות של דירוג הפליה בזכויות ורדיפות השתדלו למנוע התפתחות של רגש־סולידריות ושיהוף־גורל בין הנרדפים. העבד האוקראיני הרגיש עצמו עליון על העבד הפולני, הנרדף ושפל ממנו — ושניהם יחד ראו עצמם אריסטוקרטים ,.אריים" לעומת היהודים. את רגש־הבוז ליהודים הגבירו הגרמנים בהסתה מתמדת בעתונות, במודעות ועתוני־קיר, בהצגות ותערוכות, בשירים וברדיו. באמצעות העתונות בלבוב — שנצטמצמה לשני יומנים • פולני ואוקראיני׳ ועתון רשמי גרמני — שפך מיניסטריון־התעמולה הנאצי קיתונים של האשמות בדויות ועלילות־שוא, ולא פסח
גם על המשומדים. במאמר בשם "שכחו את מוצאם" שהופיע בעיתון הפולני "גאזטה לבובסקא" ב־22 באוק- טובר 1941, הובעה הדעה, שגם המשומדים חייבים לענוד את הסרט הלבן, וכן כל נוצרי ונוצריה הקשורים ליהודים ע״י נישואין. נראה, שבתקופה הראשונה לפלישת הגרמנים סברו מתבוללים רבים בתמימותם שהשמד יצילם מגזירות על היהודים (תהלי ך המוני דומה היה בסלובקיה והונגריה). לפי ידיעה ב״גאזטה לבובסקא" ב־8.11.1941 היה בחודש ספטמבר 1942 מספר היהודים המוכנים להתנצר — כ־4000 איש. אע״פ שאין להאמין בידיעות של עיתון זה, שמגמתו היתה להוקיע את היהודים והמשומדים גם יחד, יש להניח כי מספר המועמדים לשמד היה רב למדי, וראיה לדבר, שמשרד ההגמון הקתולי בלבוב סידר בשבילם הרצאות מיוחדות וקבע תקופת־נסיון של 6 חדשים למועמדים אלה. בשטח השמד היה פעיל, במיוחד, כומר אחד בכנסית וינצנט־הקדוש, א פאולו׳ והעתון "גאזטה לבובסקא" יצא בהתקפה עזה עליו (בגליונות מה־9 וה־11 לנובמבר 1941). אולם, לא עבר זמן רב, והמשומדים והמועמדים־לשמד למדו לדעת, כי לא בזאת יוושעו. החוקים הגרמניים שהגדירו בדיוק את המושג ,.יהודי" יסודם בנקודת־השקפה של הגזע ולא של הדת, והמשומדים נכנסו גם הם למעגל הגזירות. רק חלק מועט מהם, שקרובים וידידים נוצרם להם, הוחבאו או השיגו ניירות ,.אריים" מזוייפים, וכך ניצלו. ד״ר השל ם