633 ד״ר פ. פרידמן 634 פרק 8: בעיות הפרנסה. ר״רעב והמחלות השלטון הגרמני הביא מהפכה שלמה בחיים הכלכליים של היהודים. והיא היתה המהפכה הכלכלית השניה בחיי האוכלוסיה היהודית מזמן פרוץ מלחמת העולם. הראשונה היתה בימי השלטון הכבוש הסובייטי, כאשר הוחרם בדרך הסוציאליזציה כל רכושם של בעלי־הבתים, התעשיינים ואנשי־המסחר, הן בנכסי דלא־ניידי והן ברכוש. גם שאר סוגים, כגון: פקידים, עורכי־דין, מורי־דת וכו׳ — כמעט שניטל מהם מטה־ לחמם בגלל השנויים בסדר החברתי. לעומת זאת מצאו יהודים רבים עבודה במסגרת משטר־התעשיה והמסחר הקולקטיבי, בתור פועלים, פקידים, מורים וכר. הקפיטליסטים׳ הבנקאים, התעשיינים והסוהרי ב הגדולים, הפקידים והקצינים־לשעבר, וגם כל מחוסרי־ העבודה (ביניהם פליטים רבים) היו חשודים בעיני השלטונות הרוסיים, ובשנת 1940 — 1941 הועברו רבים מלבוב לערי־השדה במזרדדגליציה, או לפנים רוסיה. מצב של אי־קביעות ושינוי־ערכין השתרר בציבור היהודי בלבוב בתקופה הסובייטית. והנה עברו על שוטרים אוקראינים מעבידים יהודים בהריסת קברים בבית־העלמין הצבור, שעורערו כבר אשיות חייו הכלכליים, מחדש זעזועים מרחיקי־לכת.

בבת אחת נשארו ללא מקור פרנסה כמעט כל הפקידים, הפועלים, בעלי־המקצוע ובעלי־מקצועות חופשיים. כל המוסדות הכלכליים ■הקבוציים עברו באופן אוטומטי לרשות האוקראינים והגרמנים והם פיטרו את העובדים היהודים. בדרך כלל נשארה ליהודים פתוחה רק הדרך לעבודה פיסית קשה, שהיתה ברוב המקרים עבודת־כפיה שאינה מפרנסת את בעליה. אפילו כאשר שולם בכמה מקומות שכר־עבודה ליהודים — היה ערכו סמלי בלבד, ללא יכולת פרנסה זעומה. ומאידך, נפגעה שארית ההון היהודי על־ידי פרעון הקונטריבוציה ושאר הסחיטות. הגירושים והטלטולים מדירה לדירה הביאו נזק חמרי גדול לרוב המשפחות ורבות מהן אבד משען־לחמן כאשר הצעירים, הבנים והאבות, נלקחו לעבודת־הכפיה ולמחנות. לא נותר ליהודים כל יסוד כלכלי בריא, ורובם ככולם נאלצו להתקיים קיום ארעי ממכירת החפצים והמטל־טלים שנשארו עוד בידיהם; מכרו רהיטים, בגדים. לבנים, חפצי־זהב וכסף וכל מה שהצליחו להטמין מעיני הרודפים. כאשר אזלה "סחורתם" ירדו למדרגת קבצנים והיו נשענים על צדקה צבורית או פרטית. אחרים ניסו, תוך סכנת־נפשות׳ להתפרנס בעסקי השוק־השחור, בעבודה ארעית וחשאית וכו׳ (מובן מאליו ש״שיטה כלכלית" כזאת לא יכלה להיות בת־קיימא והיתה צפויה לכשלון מהיר).