669 670 ד״ר פ. פרידמן מטרופוליט אנדרי שפטיצקי החוצה כדי שתהא אפשרות לנוע בחדר, לטאטא, להכין אוכל. את צורת הדיור מתאר תושב הגיטו: הגרמנים הנהיגו בערי פולין גיטאות מטיפוסים שונים. היו גיטאות פתוחים (למשל, בצ׳נסטוכובה) והיו גיטאות סגורים בחומה, מוקפים גדר־עץ או תיל מחושמל. הגיטו בלבוב היה מוקף גדר־עץ. מלאכת התקנת הגדר נמסרה לידי המהנדס נפתלי לנדאו, חבר המועצה היהודית, והתנהלה על חשבון המועצה נ. לנדאו היה מפגר בעבודתו, שביצועה נתמשך זמן רב, ואת העיכוב תרץ בחוסר החמרים הדרושים (קרשים). אך לבסוף נסתיימה המלאכה, והיהודים יכלו להיכנס ולצאת רק דרך שער הגיטו, שמעברו הפנימי עמדו שוטרים יהודים, ומשמרות הבולשת הגרמנית והאוקראינית — מעברו החיצוני. בעד השער היו יוצאים היהודים לעבודתם מחוץ לגיטו. בזמן הראשון היה כל אחד רשאי לצאת, אבל אח״כ היו חייבים לצאת — לשם בדיקה — פלוגות פלוגות, מכתב המטרופוליט שפטיצקי אל פרנסי הקהילה(בעברית) 1903