687 הורכן יהודי לכוגג 688 מן הקבוצה הגדולה של סופרים יהודים כותבי־ פולנית: נעצרו במחנה היאנובי: המשורר ומבקר־הספרות ד״ר קרולד רזנר׳ המשורר אלכסנדר דן, הסטיריקן זיגמונט שור. מהם המשיך במחנה בעבודתו הספרותית רק זיגמונט שור׳ שכתב רשימות על חיי המחנה, בעוד שאת אלכסנדר דן וקרל דרזנר תקף דכאון־הנפש. ללא זכר נעלמו הסופרים הלינה גו־סקה, רפאל לן — שמו האמיתי ליכטנשטיין (עסקן הבונד ישראל ליכטנשטיין מלודז׳ היה בנו). נתפרסם כסופר רומנים סוציאליים־רדיקליים; המבקרים ד״ר משה קאנפר וחיים לב׳ שניהם מקרקא? ד״ר לודויג ראטה׳ נרצח כאמור׳ באכזריות בידי הגרמנים ב־1 לספטמבר 1942.

רבים היו המלומדים בין הקרבנות היהודיים שנפלו בלבוב. מן המלומדים הנודעים במדעי־היהדות יש להזכיר, מלבד ד״ר גוליגר וד״ר אוסטרזצר הנ״ל, גם את ד״ר יעקב שאל׳ ההיסטוריון היהודי־ פולני, מורה בגימנסיה היהודית בזיגמונטובסקה 17׳ שנאסר באקציה של אוגוסט 1942. עד הרגע האחרון היה ד״ר שאל אוסף את הפרטים ההיסטוריים של טרגדית יהודי לבוב׳ ואת רשימותיו היה שם במקומות סתר, אך כולן אבדו אחר מותו. בימי הכיבוש הכין ד״ר שאל גם סקירה היסטורית על תולדות הקראים בפולין׳ לפי הזמנתו של ד״ר ליב לנדאו, ראש משרד־ העזרה היהודית בלבוב׳ אשר נצטווה להמציא לשלטונות הגרמנים חומר מסביר על דבר הקראים ומוצאם הגזעי. ד״ר פאלק האפנער, היסטוריון צעיר׳ מתלמידיו של פרום׳ בלבן, היה מנהל חנות־מכלת מטעם הקהילה היהו־דית בגיטו. האפנער השתמש במשרתו כדי לארגן — בהסכמת המשרד לכלכלה שע״י המועצה היהודית — עזרה חשאית לסופרים ומלומדים יהודים והיה נתון לעבודתו במסירות נפש. הוא הסתתר בשעת האקציה של אוגוסט 1942 בבונקר אשר נתגלתה ע״י הגרמנים׳ ובנסות לברוח מתוך שורות האסירים המובלים לגרדום ירו בו הגרמנים והרגוהו. ד״ר ש. צ׳וורטקובר, אנטרופולוג יהודי נודע, נהרג באקציה בסוף 1942. ד״ר יעקב וילד׳ בלשן וחוקר השפה האידית גווע ברעב בפרבר זנישיעניא, שהגרמנים העבירוהו לשם; יששכר מדפיס, מחבר "תולדות הציונות " בפולנית ובאידית׳ נפל בידי קבוצת־משמר גרמנית׳ שפגשה בו ברחוב רגעים מספר אחרי 8 בערב׳ שעת העוצר ליהודים (בשנת 1942). אבדו ואין ידיעות על

קיצם: המבקר הספרותי והפילולוג העברי יהושע טילעמן, מורה הגימנסיה בזיגמונטובסקה 17; יהודה כהן, מנהל הספריה היהודית של הקהילה; מכסימיליאן גולדשטיין, חובב האמנות היהודית ובעל אוסף מוזיאלי גדול. מלבד המחנכים והמורים שנזכרו בין הסופרים והמלומדים יש להזכיר עוד: ד״ר יששכר רייס, ממיסדי תנועת "השומר הצעיר" בוינה ובגליציה, מנהל הגימנסיה העברית ״תרבות״ ברובנה, שמת בסוף 1942 או בראשית 1943 במחלת הטיפוס בגיטו; ד״ר ברל ס׳, מנהל בית־ספר עברי בזבריז, ואח״כ מורה עברית בבית־הספר התיכוני בלודז, שאף הוא מת במחלת הטיפוס; אברהם רוטה, מנהל בית־הספר התיכוני למסחר בלבוב ומנהל מחלקת החינוך בגיטו, מת באחת האקציות בשנת 1945; ד״ר צציליה קלפט ן, המחנכת והעסקנית הנודעת בשדה ההדרכה המקצועית לנערות. היא נתפסה באחת האקציות ונשלחה למחנה־ המות בבלז׳ץ (בסוף 1942 או בראשית 1943); דבי לא נודע על גורלו של סיבק, המורה העברי ומחבר ספרי־לימוד, על ד״ר שלמה איגל — פסיכולוג ומנהל הגימנסיה העברית בזיגמונטובסקה 17, ועל מורה־הדת פרופ׳ זיגמונד נס (טאובס); כולם נעלמו. גדול היה מספר העתונאים היהודים בין קרבנות הנאצים: ד״ר מורים סובל, מורה וחבר פעיל במפלגת פועלי־

ציון ׳נפל בלבוב בהר גש לרחוב "אנה הקדושה". בנציונ גינסברג ודוד פרנקל היו במחנה היאנובי׳ שניהם פעילים בארגון האסירים היהודים שם — גינסברג — בפעולה הספרותית החשאית ופרנקל — במחתרת ותנועת המרי. הנריק השלמה היה מן הקרבנות הראשונים בשחיטת בריגידקי. נעלמו ועקבו- תיהם לא נודעו: שלום רטיג; יואל שפיגל׳ מנהל לשכת ״ייטא״ בלבוב; זיגמונט רייך; אברהם בראט, מעורכי ה״כווילה"; נפתלי ה ו י ז ר, המנהל האדמיניסטרטיבי של ״אופיניה״; ד״ר א דול ף ק רומאן׳ ד״ר הנריק ה פ רו ט וב י ץ ־ שטילר: סטניסל ב זלצמן; הנרי ק פ א ס י ר ־ מן; יצחק דם; אמיל איגל; לעאן דריי- קורס? יעקב איסטנער; מאקסימיליאן שענפלד; משה רבינוביץ? הסופר האידי פישל ו י ט קו ב ר? ד״רדולה? יוסף מרקוס; יעקב ב; ד ק וד״ר דוד ש ר י י ב ר, שניהם היו חברי הסינט הפולני בשעתם.