689 ד״ר פ. פרידמן 690 ומאנשי המדע שנכרתו: פרופ׳ מאוריצי אלערהאנד המשפטן הידוע; פרום׳ שמעון אוירבך, מרצה־האוניברסיטה; ד״ר שטרנבך, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת לבוב; המרצים לפיסיקה ד״ך פוקס וד״ר גריפל (מת במחנה היאנובי); הפסיכולוג ד״ר לאופולד בלאושטיין; הפילוסוף ד״ר סטימן רודיאנ־ סקי; הבלשנים ללשונות קלסיות פרום׳ מרין אוירבך, ד״ר יעקב האנדלם וגב׳ שולביים; הבלשנית לשפות רומניות הלנה שלוסר; הגרמנים־ טים ד״ר איזידור ברמן, ד״ר ארגולד שפוט ויפרוס׳ הרמן שטרנבאך — שלשתם הרבולכתוב על הבעיה היהודית בספרות ובתרבות הגרמנית; הפולוניסטן ד״ר וילהלם ברבש; ד״ר הנריק באלק, חוקר תולדות הספרות הפולנית, שאיבד עצמו לדעת מיד לאחר כניסת הגרמנים. לא הגיעו עדיין ידיעות מלאות על גורל הרבנים וכלי־הקודש שמתו מות־קדושים בלבוב. ומעט החומר שבידינו על אחדים מהם: ר׳ אהרן לוין, הרב המפורסם, מנהיג "אגודת ישראל" בפולין וציר הסיים הפולני; אחיו הרב ד״ר יחזקאל לוין (על שניהם — ראה פרק ר); הרבנים ר׳ ישראל ליב — וולפסברג, ר׳ משה אלחנן אלתר, ר׳ שמואל ק ה ר א פ א פ ו ר ט, וד״ר קלמן חמדות; האדמו״ר ר׳ אברהם יעקב פרידמן מבויאן, שהיה אזרח תורכי, נאסר ע״י הגיסטאפו באחת האקציות 14). רבות היו אבידות בשדה האמנות היהודית, ביהוד במקצועות הנגינה והזמרה. בין האמנים שנפלו חללים היו:

מנהל י התזמורת : יעק ב מונד , שהי ה במחנ ה היאנובי , מרצל י הורביץ , אלפר ד שטאדלר ; המלחינים : ליאוני ד ש ט רי ק ם ׳ (שהי ה במחנ ה היאנובי ; מק ה שטריקם ׳ יוס ף פרנקל ׳ סקאל ־ קה , ווילהל ם קרישטל . המנגני ם והפסנתרני ם ליאו ן ז א ק , ל י או ן אבר , שאץ ׳ — (הי ה במחנ ה היאנובי) ׳ יוס ף הרמן ׳ (הי ה במחנ ה היאנובי) , ה י ל ד ב ר נ ד ׳ ברייער , א ד ו א ד ד שטינברג , (הי ה במחנ ה היאנובי) ׳ ד״ ר אהר ן ד ו בש י ץ , פריוועס ׳ של ח י ד בנפשו . הפרופסורי ם בקוסר ־ בטוריו ן ש ל לבוב : ליאופול ד מינצר , מר ק בויאר , ארתו ר ה א ר מ ל י ך , ואחרים . י 1 ) א . א ו נ גר , זכור , ע ׳ 190 — 191 . פולק ׳ הפסנתר ן העלי י הצעיר ׳ פ ל ר , פישר . שרג א ב ו ק ס ב ו י ם ועו ד — זמר י האופיר ה בלבוב . בתקופ ת הכיבו ש הסובייט י התקיי ם בלבו ב תיאטרו ן יהודי־ממלכת י בהנהל ת איד ה קמינסקא . רו ב השחקני ם ואנשי־ההנהל ה ש ל התיאטרו ן הצליח ו להמל ט מלבו ב טר ם בו א הגרמנים . מ ן הנשארי ם בעי ר מתו : הבמא י מר ק כ״ץ ׳ השחקני ם רו ט ואשתו , סו ג י ה אלטבוי ם ואחרים . בי ן קרבנו ת הנאצי ם הי ו ג ם שחקני ם יהודי ם אחרי ם מ ן התיאטרו ן הפולנ י בלבוב , והם : רומ ן ג ר ו ד נ י ב ס ק י ׳ הלינ ה פ ל ו ס נ ר ׳ והמנה ל האדמיניסטרטיב י ד״ ר מאוריצ י א ק סר . ובי ן הציירי ם ואנש י האמנו ת הגראפית : ארנ ו ארב , מרטי ן קיץ ׳ הנרי ק לאנגר ־ מ ן,יול י ה אקר ׳ גבריא ל ה פרנקל ׳ ש ט א ד ל ר ׳ אלכסנד ר רימר , (מ ת בפאריס) ׳ הדיקוראטו ר פרנ ץ קליינמאן ׳ מ ת במחנ ה היאנובי ׳ ואמ ן הגרפיק ה מ ג ק ס .

מאנשי־התרבות שומה עלינו להזכיר גם את הרופאים ועורכי־הדין היהודיים שנתפרסמו במקצועם או בעסקנותם הציבורית. לפני בוא הגרמנים היו בלבוב כמה מאות רופאים יהודים; לפי סטטיסטיקה שעתון פולני אנטישמי״ 1) ערך בשנת 1937 היו אז בלבוב 625 רופאים יהודים, מלבד רופאי־השנים׳ שמספרם הגיע לכל הפחות׳ עד 200. אח״כ׳ ביחוד ב־1939־1940׳ נתווספו עוד רופאים רבים, פליטים מגרמניה, אוסטריה ומפולין המערבית וניתן לשער׳ שהיו בלבוב כ־ססס! רופאים יהודים׳ לפחות. מהם ניצלו רק עשרות אחדות — אותם שנמלטו כרופאים צבאיים עם חיילות רוסיה׳ או שהצליחו להחבא או יצאו חיים מן המחנות. יקצר המצע להעלות שמות כולם, ויציינו רק שמות הידועים ביותר: הסטומטולוג ד״ר אלהנד, פרום׳ ד״ר גיזלט׳ (וטרינריה)׳ החירורגים: ד״ר רוף׳ ד״ר יורים, וד״ר גימפל׳ (שאבד עצמו לדעת), ד״ר שניצר רי־פא למחלות פנימיות; רופאי העינים ד״ר רייס הקשיש וד״ר ציון, ד״ר אקסנר (לפי השמועות של חיד בנפשו)׳ ד״ר וילנר׳ ד״ר ביק לס, ד״ר אדולף רוימרין׳ ד״ר בריל. ואחרים. בשנת 1934 היו בלבוב 365 עורכי־דין יהודים, ומלבדם גדול היה מספר ה״אפליקנטים" (גומרי־האוניברסיטה המחכים לרשיון לפתיחת לשכת עורך־ 15) 36, 1937 ץז%י 060 ז 43 ז ז 11 תם 0210 810 ׳ 31-823% /^ \\