Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-58
693 ד״ר פ. פרידמן 694 פרק 19: גסיונות הגנה ומרד
passage_51c697db1381200fdb744ffe
Original scanEvidence located
Book text
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 60-1480
אחרי האקציה שנערכה באוגוסט 1942 והידיעות שהגיעו מן הערים ביהוד מוארשה, ברור היה לכל ׳ שהגרמנים זוממים להשמיד את כל היהודים בפולין . אז קמו נסיונות ראשונים לארגון תנועת מרד בקרב האוכלוסיה היהודית . אך הקשיים היו גדולים מאד . רבים ממנהיגי המפלגות היהודיות ותנועות הנוער נעדרו׳ חלקם ברחו לרוסיה וחלקם נהרגו בידי הגרמנים . המחתרת הפולנית בלבוב היתה חלשה ביותר , כיוון שלא ישבו בה פולנים בלבד ׳ אלא אוכלוסיה מעורבת של פולנים ואוקראינים . הגירה עצומה מן הכפרים וערי־ השדה בימי השלטון הסובייטי הגדילה את האוכלוסיה האוקראינית . היטב זכרו עוד האוקראינים את הרדיפות והנגישות של השלטון הפולני לפני 1939 ׳ והמדיניות הגרמנית הצליחה להגביר את שנאתם לפולנים . גם בתוך המחתרת בלבוב היה הרוב המכריע למפלגות הימניות , שדחו כל שיתוף פעולה עם היהודים . לפיכך אפשר היה ליהודים ׳ לבוא במשא־ומתן רק עם ארגוני המחתרת הפולנית מן המחנה הדימוקראטי או השמאלי , שכוחם בגליציה המזרחית היה מעט מאד . המחתרת האוקראינית ארגנה קבוצות פרטיזניות בגליציה המזרחית ׳ אך רובן השתייכו למחנה סטיפן באנדרה , וניהלו מלחמה נגד הגרמנים , הפולנים והיהודים כאחד . במשך השנים 1942 — 1943 חיסלו הלאומנים הקיצונים של מחנה באנדרה ("באנדערובצי") את שאר הקבוצות הפרטיזניות האוקראיניות שהיו ליברליות או דימוקרטיות יותר . (למשל — את קבוצת בולבה , בווהלין ) ומאותו זמן עמדו שטחי יערות ווהלין וגליציה תחת שלטונם .
passage_b7bd8622a701a4c54e38bec8
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 1482-2576
בגלל התנאים הקשים נמנעה הקמת תנועת מרד יהודית מאורגנת ומרוכזת או יציאה המונית ליערות. היו רק ניסיונות אישיים לפעולת מחתרת׳ שהקיפו קבוצות קטנות, ע״פ רוב — מתנועות הנוער היהודיות. בסוף 1942 ארגנה קבוצת פקידים צעירים של המועצה היהודית (רובם חברי תנועוודנוער ציוניות) שיעורים בהדרכה צבאית ואמון בכלי־נשק. האימונים נעשו בסודיות, באחד המרתפים של משרדי הקהילה׳ אך לא הביאו ליצירת כל יחידה צבאית. היו גם ניסיונות לברוח ליערות, אבל הצעירים שברחו לא מצאו ביער קבוצות פרטיזניות שאפשר היה להספח אליהן׳ ובמקרים רבים מסרום האכרים האוקראינים לידי הגרמנים. הפרטיזנים של בנדרה הרגו כל יהודי שנזדמן בדרכם. אחד מניצולי המחנה היאנובי מספר על פגישה כזאת: "מ ן המחנה היאבובי ברחתי אל היער. שם פגשתי בקבוצה של 34 פליטים שברחו מן המחנה. הבאבדירובצים רדפו אותנו. (שמענו) כי ביער אחד היו כשמונים יהודים. הבאנדירובצים הקיפו את היער, שמו הסגר על היהודים ואת כולם שחטו. אחרי כן בתרו את גופותיהם את נתחי־בשרם הוקיעו על העצים והדביקו עליהם פתקים: "זהו בשר יהוד," סי) .
passage_cd56479e216cf9162bdf8278
Passage 4OCR · respaced for reading · source chars 2578-3936
לעתים נתפסו הבורחים היהודים עוד טרם שהספיקו לצאת את העיר׳ ונהרגו בהיותם עוד בדרך. כך אירע לקבוצה שהיה בה המשורר י. שודריך. הגנרל קאצמאן מזכיר בדו״ח גם נסיונות נוספים׳ שנגמרו בכשלון. רובם של הצעירים היהודים שהשתדלו לברוח אל היערות היו מזויינים. בדרך כלל קנו את כל הנשק — אקדחים ורובים — מחיילים איטלקים או הונגרים (המחיר הממוצע לאקדח היה 2.000 זהוב) והם היו עוזריהם העיקריים בארגון הבריחה. קאצמאן מזכיר קבוצה של 20 — 30 צעירים יהודים מזויינים שברחו מן המחנה היאנובי ברצותם להגיע לסביבות העיר ברודי, כדי להצטרף שם לקבוצת פרטיזנים יהודים שהיתה פעילה ביערות. הם פנו לשני נהגים גרמנים והציעו להם 20.000 זהוב בעד נסיעה מלבוב לברודי. הנהגים הודיעו על הסכמתם, אך הסגירום לידי המשטרה הגרמנית׳ וכל היהודים נרצחו (הדבר אירע ב־15 למאי 1943). ב־21 למאי 1943 — מספר קאצמאן — שוב הכריתו הגרמנים קבוצת יהודים חמושה נשק איטלקי. ובדרך כלל — מעיר קאצמאן — "ככל שירד מספר היהודים במחוז (גליציה)׳ גבר רוח המרד בתוכם. היהודים השתמשו בכל סוגי כלי־נשק׳ שבחלקם נקנו מן האיטלקים". ולמרות סופם המר של נסיונות רבים, הצליחו לא אחת צעירים יהודים, בין יחידים ובין בקבוצות מאורגנות׳ להמלט אל היערות ולהשאר שם עד מפלת גרמניה. קבוצות קטנות חדרו אפילו עד הרי הקרפטים (למשל — ד״ר בורים פליסיין וקבוצתו).
passage_1c9d1e0522ab1dad8361008c
Passage 5normalized OCR · source chars 3938-4026
10 ) גבי ת עדו ת מפ י מש ה ארליך , ארכיו ן המכו ן ההיסטור י היהוד י בוארשה , מם . 1247 .
passage_384da24adaddd62d5b43344f