695 הורכן יהודי לכוב 696 לפי גביית־עדות אחת, ארגנה קבוצת צעירים ע״י גולדברג, מקציני המשטרה היהודית בלבוב, אשר הצטרפה לאחת הקבוצות הפרטיזניות בסביבות העיר. אחרי שהוכרז הגיטו בלבוב ל״יו־לאג" נשלח גולדברג מטעם המפקדה הפרטיזנית לארגן את תנועת המרד ב״יו־לאג" זה. אך נתפס ונהרג ביד־הגרמנים. המחתרת היהודית בלבוב הוציאה גם עתון בלתי־ חוקי, שנכתב במכונת־כתיבה במספר אכסמפלרים מצומצם מאד. יצאו רק שש חוברות. אברהם ווארמן ("ברונק"), ממנהיגי "השומר הצעיר", שהיה המנהל הטכני של העתון, הוא שהעביר תוך סכנת־נפשות את מכונת־הכתיבה ל״יו־לאג". הוא הצליח להסוות את המכונה ולאחז את עיני השוטרים בשער הגיטו, והביאה בעגלורסוסים אל מקום ה״מערכת". עורך העתון היה מ.ה. בעתון נמסרו ידיעות פוליטיות וצבאיות שלוקטו בסתר משידורי הרדיו או הועתקו מעתונות המחתרת הפולנית, וכן ידיעות מקומיות על חיי הגיטו בלבוב, והכרוזים ומאמרי המערכת אל יהודי לבוב, הקוראים לאומץ־לב, למלחמה ולמרד. ההכרה כי הצבור היהודי ישלם בדם על כל נסיון להתנגדות היתה אחת הסבות העיקריות שעכבו ■את ההכנות למרד. הגרמנים נקטו בשיטת עונש קבוצי ואכזרי על כל מעשה פרטי של התנגדות מצד היהודים. כבר נזכר מעשה הטירור ב־1 לספטמבר 1942

(ראה פרק 13). מעשה דומה לאירע ב־16 למרץ 1943 במחנה הס.ס. ברחוב צ׳ווארטעגדליסוטופדא 56, אחד הפועלים היהודים (לפי השמועות — המהנדס־ בנאי קוטונובסקי) הרג שוטר ס.ס. שהצטיין באכזריות ו (שמו — קיל׳ לפי עדות שנגבתה). למחרת המעשה באו הגרמנים אל אולם הקהילה היהודית ברח׳ לוקעטעק והוקיעו על גזוזטרות הבית שנים־עשר או אחד־עשר, יהודים, בתוכם קציני מיליציה (העו״ד ד״ר מאהלר ומאנדל). אך גם בזאת לא הסתפקו. באותו יום ערך מפקד ה״יו־לאג״ גז׳ימעק מפקד־בחינה. למעלה מאלף יהודים "נבחרו" ונשלחו להורג אל ה״חולות". עד ראיה מספר על אקציה זו: "למחרת היום ניגנה התזמורת על יד השער כרגיל, הפלוגות יצאו במצעד (לעבודה בעיר). לפני השער, לאירו הרחוב, עמדו רופאים והזריקו נסיוב נגד טיפוס, מאחורי השער עמד אנגלס, פיגאשבסקי וגם ואפקה (קציני הגיסטאפו) וניצחו על "האקציה". ביררו אנשים מן הפלוגות בעליזות: מהם בלונדינים, או בעלי־משקפיים או בעלי תכונה אחרת, הטעינם על מכונית והובילום אל "החולות". הצועדים אל השער לא חשו ולא הרגישו: פה מנגנים, שם מזריקים, וצעדים מספר מהם אוחז המוות בערפם. אלף ומאה איש נסחבו אותה שעה לגרדום!״ 17). באותו זמן ערכו שוטרי הס.ס. "פעולת עונשין" גם במחנה היאנובי, שם נכרתו קרוב ל־200 איש. 17) מלטיאל, ע׳ 246 — 247.