755 יהושע שילוני 756 געמיינדע"), אך מחמת תשישות וסרב לקבלאת המינוי והוא חוסל כנראה בשבועות הראשונים של הכיבוש הגרמני . 3 . בודק יעקב . עסקן ציבורי רב־פעלים , שהתמיד להמציא עזרה וסעד לידועי עוני וסבל . דמות אגדית היה ברחוב היהודי בלבוב : בודד כל ימיו וחי חיי צנעה וצמצום . בזמנו היה פקיד גבוה בשרות־ הדואר במדינה . בשנת 1922 נבחר כחבר הסינט הפולני מטעם יהודי גליציה . היה חבר מועצת המפלגה של ציוני גליציה (כלליים) , פעיל במחלקת הסעד של המועצה . חולה , רעב ומחנה היה נראה כשהוא משרך את רגליו בסימטאות "הרובע היהודי" בלבוב באחרית ימיו . גווע ברעב בקיץ 1942 . 4 . ד׳ , ר ברל ס חנוך , יליד זבאראז , היה מורה לעברית , היסטוריה ולימודי־היהדות בגימנסיה העברית בלודז . ב״רובע היהודי" , ואחר־כך בגיטו לבוב היה פעיל בועדת־התרבות שע״י "המועצה" . הוא ובנו היחיד מתו בגיטו במחלת הטיפוס בראשית 1943 . 5 . בראם אברהם . מעורכי העתון "חווילה " בלבוב . היה פעיל בבית־חרושת גרמני לציוד מלחמתי בלבוב . נרצח בחיסול הגיטו (שבתקופתו האחרונה נקרא ״יולאג״ — יודן־לאגר ) ביוני 1943 . 6 . גרץ ירחמיאל . סופר , נובליסט ן צעיר .
ילי דדלאטין בהר י הקרפטים. פרסם ספרים: "האורגים מקולומיאה" ועוד. הביקורת ניבאה לו גדולות בגלל כשרונו. בגיטו לבוב היה עובד כסבל ובעבודתו זו התפרנס יחד עם אשתו, ושתי ילדותיו. בינואר 1943 נלקח הוא ואשתו,׳ הלה׳, מבית ניימן בוארשה, למחנה־ העבודה שברחוב יאנובסקה. בקיץ נרצחו עם אחרוני יהודי לבוב, בחיסולו של מחנה־הדמים האיום זה. 7. גינסברג בן־ציץ. מעורכי ה״טאגבלאט־ מארגן" בלבוב. עתונאי מוכשר, בעל השכלה שורשית וסגנון מבריק. סופר הקבוע של ה״היינט" (בכנוי: ב. צגרובסקי) בוארשה, וה״פאיוערטס" (בכנוי: ב. שוחט) בניו־יורק. נאבק קשה על חייו בגיטו. אשתו ושלושת ילדיו נרצחו בגיטו בינואר 1943. באותו זמן נלקח למחנה יאנובסקה ונרצח שם בשעת חיסול המחנה בקיץ 1943. 8. ד״ר גוטפריד שלום. עורך־דין, מצעירי העסקנים בקבוצת "הציונים הרדיקלים", בהנהגתו של ד״ר אברהם אינזלר. עבד במחלקת העזרה הרפואית שעל יד "המועצה" ב״רובע היהודי" ואחר־כך בגיטו. נתפס באחת ה״אקציות" והוצא להורג ב״גבעת החולות" (פיאסקובה גורה), קבר־האחים ההמוני של יהודי לבוב, בראשית 1943.
9. גימפל אדולף. מוסיקאי, מנצח תזמורת, מנהל ובעליו של "תיאטרון גימפל" הנודע, ברחוב יאגילונסקא בלבוב. תיאטרון עממי יהודי זה גידל וחינך דור שלם של שחקני־בימה יהודים, והיה מקום כינוס חביב לחוגים עממיים בלבוב היהודית, אליו נהרו לשמוע ולראות שיר ומשחק, המשך ישיר של מסורת גולדפדן ו״הזמרים מברוד". בנו, ברוניסלב גימפל, נתפרסם כפסנתרן מוכשר. גימפל האב התפרנס כמורה למוסיקה ב״רובע היהודי" ונתפס במחבואו במבצע־ הדמים האיום באוגוסט 1942 והוצא לבלז׳ץ (כ־50,000 מיהודי לבוב נרצחו אז, נכלאו במחנות־עבודה או הובלו לכבשני בלז׳ץ). 10. ד״ר דתמשלגר משה. מורה בגימנסיה היהודית שברחוב זיגמונטובסקה. היסטוריון, אחד המומחים המובהקים לפרשנות התנ״ך. היה פעיל כחבר ועדת־התרבות שע״י ה״מועצה" ב״רובע היהודי". מאז מבצע־הדמים באוגוסט 1942 נעלמו עקבותיו. 11. דרייקורם ליאון (לייבעלע). עתונאי, מעורכי ה״טאגבלאט" בלבוב. השתתף גם ב״אונזער עקספרעס" ו״נאש פשגלונד" בוארשה. בימי הכיבוש הסובייטי (1939 — 1941) שימש קריין ביידיש ברדיו לבוב. עד סוף שנת 1941 היה אתנו בלבוב, עבר לעבוד כנהג ב״צד הארי", ולא נודע דבר על גורלו. 12. השל ם הנרילן. העורך הראשי של העתון "חווילה", בטאון התנועה הציונית בלבוב. עתונאי־ סופר מהולל, בעל השכלה מקיפה ורמת תרבות גבוהה. כתב בסגנון פולני מזהיר.
עם כניסת הגרמנים ללבוב נלקח ע״י אנשי הגיסטאפולפי רשימה מיוחדת שהוכנה ע״י חוגים אוקראינים מסויימים, יחד עם אמיל איגל (גם הוא מסופרי ה״חווילה״) וכנראה נרצח בידיהם. 13. הויזר נפתלי. מסופרי ה״מארגן״ והשבועון הפולני ״אופיניה״ בעריכתו של ד״ר א. אינזלר. היה ידוע־חולי והתענה הרבה בתנאי החיים הקשים בגיטו לבוב. הוצא למחנה־העברה לאצקו שע״י זלוציב, ושם מת בראשית 1943. 14. האדר יהודה. ממנהיגי ארגון־הנוער ״אחור״ של הציונים הכלליים בגליציה. היה פעיל במחלקת־ הסעד שע״י ה״מועצה״. ארגן וניהל את בית־התמחוי לעניים בגיטו. נרצח, יחד עם בנו היחיד ואשתו, בחיסול גיטו לבוב (״יולאג״) ביוני 1943. 14. ד״ר האמר יהודה. עורך־דין, עסקן