757 הימים האחרונים של ראשי יהדות לבוב 758 מפלגת־העבודה "התאחדות" בלבוב. ניהל מסעדה בגיטו והיה מסייע לנצרכים, תוך הקרבה עצמית ומסירות־נפש למופת. מת במחלת הטיפוס בחורף 1943. 15. ויינשטיין אשר. מורה עברי, מנהל בית־ ספר, מעסקני "תרבות" בלבוב. נתלה בפומבי בגיטו, במבצע העונשין של הגיסטאפו, בעקבות הריגתו של שוטר גרמני, במרס 1943. 16. ויינלז ישראל. סופר והיסטוריון, חוקר תקופת ההשכלה העברית בגליציה. פרסם דבריו בעתונות פולין וגם בהוצאות "ייוא". נרצח בעברו את ״שער המות״ — גשר מסילת־הברזל זאמארסטינוב־ זולקיבסקה — בימי השוד והרצח ההמוני (שארכו למעלה מחודש ימים) בשעה שהעבירו את יהודי לבוב ל״רובע היהודי" (שבתחילה נקבע בין רחובות קזימיר־ זובסקה—קליפארוב). בדצמבר 1941. 17. ואשיץ זאב. מורה עברי, תלמיד־חכם מובהק, מומחה בשירה ובספרות ימי־הבינים. היצא באיגוסט 1942 לבלז׳ץ. בנציו, ־ גינסברג 18. וינשטוק ליאון. מעורכי העתון "חווילה" משעת יסודו ע״י ד״ר גרשון ציפר. נאסר ע״י הסוב״ט־ם (בשנת 1940), עם קבוצת עסקנים ציונים בלבוב. מת י במאסר. 19. וילי ג יעקב. עסק ן רב־פעלים, יליד זלוצוב. ציוני נאמן, אציל ונדיב־לב. יחד עם ש. י. אימבר עבד בטיפול חולים בביה״ח היהודי בזלוצוב. נרצח בגיטו זלוצוב, בשעת חיסולו בראשית 1943. 20. ד״ר ואכמן יוסף. ממנהיגי "פועלי־ציון ימין" בגליציה. עם כניסת הגרמנים ללבוב עבר לווהלין ולא נודע דבר •על גורלו.
21. ויטקוב רפישל. יליד קריסטינופול, מסופר "טאגבלאט־מארגן" בלבוב, פיליטיניסטן בעל סגנון עממי מלבב. מותיקי הסופרים והעסקנים היהודים בגליציה. מת ברעב בסוף 1942. 22. ד <חוטינר ליאון. עורד־דין מומחה נודע בחוק האזרחי בפולין. יהודי לאומי יחידי שנבחר לדיקן (נשיא) לשכת עורכי־הדין בלבוב. עבד במחלקה המשפטית שע״י ה״מועצה". הוצא לבלז׳ץ באוגוסט 1942. 23. טילמן יהושע. מורה וסופר, היסטוריון, מתימטיקאי, בלשן ופילוסוף. ידע 13 שפות ופרסם מאמרים, מסות, עבודות־מחקר ונובילות בחמש שפות: עברית, יידיש, פולנית, גרמנית ואוקראינית. ידוע־ חולי ומסתפק במועט, עשה לילות כימים ללמוד תורה לשמה. בשנותיו האחרונות, בימי שלטון האימים של הגרמנים שקד על לימודי התלמוד. חבר מפלגת העבודה הציונית "התאחדות" ויהודי דתי בהשקפותיו.
בכניסת הרוסים ללבוב בספטמבר 1939 נקבעה הלשון האוקראינית כשפת הלמודים בכל בתי־הספר היהודיים בגליציה וטילמן נתמנה למנהל האחראי על לימוד האוקראינית בגימנסיה היהודית שברחוב זיג־ מונטובסקה. הוא, שבמשך שנים טיפח במוסד, בחום ובאהבה, את העברית וספרותה לילדי ישראל, היה אנוס ללמדם "תורה ודרך־ארץ" בשפתם וברוחם של הקוזאקים... בגיטו היה נותן שעורים בעד פת־לחם, אך לא התאונן ולא ביקש סעד ועזרה. רק פניו העידו שהוא הולך ודועך. כששכר, לזמן מועט, נחשול הדמים והכליון אשר ניתן עלינו באוגוסט 1942, כשהוכרעה לטבח רובה ועיקרה של קהלת לבוב, נודע לנו כי גם יהושע טילמן איננו, גם גופו הצנום והמעונה של עילוי יהודי זה עלה בלהבית עם אחיו לקרבן ולגורל בככשני בלז׳ץ. 24. ד״ר טייכמן צבי. עורך־דין, חבר מועצת "התאחדות־פועלי־ציון" במזרח־גליציה. נאמן תנועת החנוך העברי. גילה אומץ־לב למופת ועמידת־כבוד בימי שלטון הנאצים. נרצח בינואר 1943, בזלוצוב. 25. ייגר איגנאצי. בעל בית־דפוס ברחוב סיקסטוסק ה בלבוב. עסק ן בעל־יזמה ומרץ • פעיל באגודת הסוחרים ובאיגוד בעלי־המלאכה "יד חרוצים" בלבוב. נבחר לסיים הפולני (1928) ברשימת ה.,סא־ נאציה" (מפלגת פילסודסקי), כבא־כוח יהודי גליציה. נאסר, לפי השמועה, ביולי 1941, בכניסת הגרמנים ללבוב. מאז לא נודע דבר על גורלו. 26. כהן יהודה. מנהל הספריה הגדולה שע״י /
הקהל ה בלבוב. בר־אוריי ן ומשכיל. התמח ה בספרו ת הפוסקי ם והשו״ת, פרס ם דברי־מחקר, בעיק ר בעברית. מת, לפ י השמועה, במחל ת הטיפוס, בראשי ת 1942. 27. ד״ ר לנדו י לייב. עורך־דין, מ ן הדמויי ת המאירו ת ביהדו ת גליצי ה ופולין, בתקופ ת פולי ן העצמא י ת בי ן שת י המלחמות. הי ה ראש־הקהל ה בפשמישל. נתפרס ם בהופעת ו בתו ר סניגו ר במשפ ט